ירושלים – תרבות
בעלייה החמישית באו לארץ גם נגנים, מלחינים, זמרים, מנצחים ומורים. הם הגיעו מתרבות מוסיקלית מפותחת, שבה מילאו תפקידים מרכזיים. יחד עימם הגיע גם קהל שוחרי מוסיקה, שהמוסיקה הייתה חלק חשוב בחייו התרבותיים.
השפעתם של המוסיקאים יוצאי מרכז אירופה על חיי המוסיקה ביישוב העברי בארץ ישראל הייתה מכרעת. הם היו שותפים להקמה ולפעילויות של מוסדות מוסיקליים מרכזיים, כגון התזמורת הפילהרמונית הישראלית, רשות השידור ותזמורתה, מקהלות בקיבוצים ובערים, צוותים לנגינת מוסיקה קאמרית, וכן מוסדות חינוך למוסיקה – קונסרבטוריונים ואקדמיות, מדרשה למחנכים למוסיקה, מרכזי מחקר וחוגי לימוד באוניברסיטאות.

ירושלים- אדריכלות
העלייה החמישית הטביעה את חותמה על כלתחומי החיים של היישוב בארץ ישראל, אך נראה כי השפעתה בתחום האדריכלות היא הניכרתביותר לעין.
כ-100 אדריכלים יוצאי מרכז אירופה, או כאלו שקיבלו שם את חינוכם המקצועי, הםשעיצבו את פני האדריכלות ביישוב היהודי, שהלך והתרחב בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 . לפני בואםשל אדריכלים אלו שלט בארץ ישראל סגנון אדריכלי אקלקטי, שליקט השפעות ממזרח וממערב, וכןמהתרבות היהודית.
האדריכלים העולים השתמשו בחומרי בנייהמקומיים בשילוב טכנולוגיות בנייה מתקדמות, תוך כדי חיפוש פתרונות לתנאיםהאקלימיים, הטופוגרפיים, הכלכליים והביטחוניים בארץ. הם היו חלוצים בתחום תכנון ערים ויישובים ותרמו לצמיחתם של עריםוגושי התיישבות מרכזיים.
השפעתם ניכרת בכל היבטי התכנון: מתכנון ערים חדשות והרחבת ערים קיימות,דרך התוויית תוכניות ליישובים חקלאיים, ועד תכנון מבני ציבור בערים ובקיבוצים. הם האחראיםלעיצוב חזותם של מוסדות השלטון המרכזיים, מוסדות להשכלה גבוהה, בתי החולים הגדולים, מוזיאוניםורשתות המלונות המפורסמות. חותמם ניכר בערים חדשות, רובעי מגורים, בנייני דירות ובתים פרטיים.