Hecht Museum - האמנים באוסף הכט



אוסף האמנות של מוזיאון הכט מורכב משתי קבוצות עיקריות. 
הגדולה שבהן מייצגת כמה מהסגנונות החשובים של האמנות הצרפתית, שנוצרו החל משנות השלושים של המאה התשע-עשרה וכלה בשנות השלושים של המאה העשרים; הקבוצה האחרת כוללת אמנות יהודית מאמצע המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים. 
שתי הקבוצות משקפות בבירור את שני תחומי ההתעניינות העיקריים של ד"ר ראובן הכט ז"ל.

נולד בברלין ב- 1876 – נפטר בחיפה ב- 1944

 איש מזוקן, 1909, גיר שחור ולבן איש מזוקן, 1909, גיר שחור ולבן

הרמן שטרוק, צייר ואמן תחריט, נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית בברלין. לטכניקת התחריט התוודע לראשונה בסדנתו של הנס מייר באקדמיה לאמנות בברלין, וזו הפכה עד מהרה לטכניקה המועדפת עליו, ושבה גם הצטיין. ב-1900 נסע להולנד והיה תלמידו של יוסף ישראלס. שטרוק נעשה ציוני בגיל צעיר, היה ממייסדי תנועת "המזרחי", והיה פעיל בתנועה הציונית במשך כל חייו. על עבודותיו המוקדמות חתם בשמו העברי חיים אהרון בן דוד.

נולד בפולין ב- 1887 – נפטר בירושלים ב- 1968

ברכת הלבנה, 1920,  שמן על בד ברכת הלבנה, 1920, שמן על בד
יעקב שטיינהרדט, שעם הזמן הפך לצייר ואמן הדפס ידוע בישראל, עזב את פולין ב-1906 כדי ללמוד בברלין, בתחילה במוזיאון לאמנות ואומנות ולאחר מכן אצל אמן התחריט הרמן שטרוק. הוא גם למד בפריס אצל לורנס ומאטיס, שהשפיעו אך מעט על סגנונו. למפגש שלו עם האקספרסיוניזם, לעומת זאת, הייתה השפעה מרחיקת לכת. ב-1912 חזר שטיינהרדט לברלין ויחד עם לודוויג מיינדר הקים את קבוצת האמנות "Die Pathetiker".

נולד בפרנה-סנט-מרן ב- 1851 – נפטר בפריס ב- 1934


נוף עם אגם ועצים אדומים,  שמן על בד נוף עם אגם ועצים אדומים, שמן על בד בתולדות האמנות מוכר שופנקר יותר כמעריצו, איש סודו ופטרונו של פול גוגן מאשר כצייר. אבל בניגוד למה שניתן היה לצפות, כצייר לא הושפע כלל מגוגן ומאסכולת פונט-אוון. הוא למד על אימפרסיוניזם מפיסארו ולאחר מכן למד אצל קרלוס-דוראנד ואצל פול בודרי. הוא היה ידידו של ז'ורז' סרה וממייסדי "סלון הבלתי תלויים", שבו הציג לראשונה ב-1884.





נולד באליזבטגרד, אוקראינה ב- 1897 – נפטר בפריס ב- 1934

החותנת" מתוך "יהודים מאוקראינה", 1924  ליתוגרפיה"החותנת" מתוך "יהודים מאוקראינה", 1924 ליתוגרפיה"יששכר ריבק, אמן יהודי בן המאה ה20-, נולד בעיירה יהודית באוקראינה. ב-1917 נהרג אביו בפוגרום. במשך כל חייו דבק ריבק בתרבות היהודית. כבר בזמן שלמד אמנות בקייב השתתף במסעות פולקלור שנערכו לאורך הדנייפר, כדי להתחקות אחר אמנות יהודית כמו בתי כנסת מעץ, מצבות מסותתות ותשמישי קדושה דקורטיביים. הוא השתכנע שהפולקלור הוא הבסיס לאמנות היפה.

נולד בגורנה ב- 1848 – נפטר בפריס ב- 1906

"אימהות", אישה וילד, שמן על בד"אימהות", אישה וילד, שמן על בדאיז'ן קרייר, צייר ואמן תחריט צרפתי, למד אצל אלכסנדר קבנל ב"אקול דה בוזאר" בפריס. הוא צייר דיוקנאות ועבודות בנושאי אימהות, וכן תמונות דקורטיבית. מטרתו של קרייר הייתה לתאר מציאות עליונה, עולם של אידיאות, תוך שימוש במינימום קווים וצבעים. קרייר הצליח מאוד כאמן משום שעבודותיו משכו קהל של אינטלקטואלים ושוחרי ספרות.

 נולד בפריס ב- 1848 – נפטר בג'נוויה ב-1894

זר חרציות, 1893, שמן על בדזר חרציות, 1893, שמן על בדגוסטאב קייבוט היה בן למשפחה עשירה, צייר ומשענתם הכלכלית של האימפרסיוניסטים. הוא למד אמנות בפריס אצל האקדמיסט לאון-ז'וזף בונה, והצטרף לקבוצת האימפרסיוניסטים לאחר שנדחתה עבודה שהגיש לסלון ב-1875. לקייבוט הייתה נטייה חזקה לריאלזים ולבניית חללים יוצאי דופן. ב-1888 התיישב בפטי ג'נווייה שעל גדות הסיין, שם גר מונה. שני האמנים היו שותפים באהבתם לגינון ופרחים. ב-1893, שנה לפני מותו, הציג קייבוט 26 ציורי פרחים וטבע דומם בגלריית ווינדשטיין. 

נולד בפריס ב־1796 – נפטר בפריס ב־1875

 אגמים בוויל דה אבריי, שמן על נייר מונח על בד אגמים בוויל דה אבריי, שמן על נייר מונח על בדז'אן־בטיסט קמיי קורו, אמן ציורי נוף צרפתי מהמאה התשע־עשרה, למד אצל ז'אן־ויקטור ברטין ב"אקול דה בוזאר" בפריס. ואולם, המורה החשוב ביותר שהיה לו הוא הטבע עצמו, במיוחד האיל–דהפראנס וסביבות פריס. כשביקר באיטליה בסוף שנות העשרים גילה את אפקט האור החזק והבהיר, אך משחזר לצרפת שב לצייר את השחר והשקיעה של איל–דה–פראנס.

נולד בלה האבר ב- 1879 – נפטר בפריס ב- 1949

עצים ושיחים בירוק, שמן על בד עצים ושיחים בירוק, שמן על בד פריס, צייר צרפתי, למד אצל פייר בונאר בפריס. בשנים 1905-1906 הציג עם הפוביסטים ומאוחר יותר היה מושפע מסזאן ומהקוביסטים. פריס צייר נופים, טבע דומם ודמויות וכן ביצע עבודות לתיאטרון.





נולד באודסה ב- 1862 – נפטר באוקספורד ב- 1945

כד עם ורדים צהובים ואדומים, 1932 , שמן על בדכד עם ורדים צהובים ואדומים, 1932 , שמן על בדלאוניד פסטרנק, צייר ואמן תחריט, היה בן למשפחה יהודית מאודסה. הוא למד רישום בעיר הולדתו, ולאחר מכן באוניברסיטה של מוסקבה ובאקדמיה לאמנות במינכן. ב-1905 נעשה חבר באקדמיה לאמנות של סט. פטרסבורג, וב-1921 עבר לברלין. ב-1924 ביקר פסטרנק בפלשתינה וצייר את נופיה בצבעי מים. בעקבות עליית המשטר הנאצי עזב את ברלין ועבר ללונדון בה חי עד סוף ימיו. צייר בעיקר דיוקנאות וביניהם של לאו טולסטוי ואלברט אינשטיין.

נולד בפדווינסק ב- 1883 – נפטר בירושלים ב- 1964

 מיטת היולדת  מתוך "קנקן הדמעות", 1926 , ליתוגרפיה מיטת היולדת מתוך "קנקן הדמעות", 1926 , ליתוגרפיהבנו של רב וראש ישיבה מדווינסק, צייר בשמן ובפסטל, אמן ליתוגרפיה וקרירטוריסט. פן גילה עניין באמנות כבר בגיל צעיר ולמד באודסה, בוינה ובפריס. ב-1913 עלה לפלשתינה, אך זמן קצר לאחר מכן נסע לפריס ולארצות הברית ורק ב-1920 חזר לפלשתינה על מנת להשתקע בה. בפלשתינה יצר את גוף העבודות החשוב שלו, תמונות התנ"ך, והשתמש בדוגמנים מקומיים בעלי חזות מזרחית לתיאור הדמויות התנ"כיות.

נולד בסט. תומס באיים הקריביים ב-1830  נפטר בפריס ב-1903. 

עגלה עם עצים, 1863, שמן על בדעגלה עם עצים, 1863, שמן על בדפיסארו, אמן צרפתי גדול ממוצא יהודי, נשלח כאיש צעיר ללמוד עסקים בפריס, אבל התעניין יותר באמנות וב־1855 החל את לימודיו ב"אקדמי סוויס" בפריס ושם הכיר את קלוד מונה. פיסארו למד גם אצל קמיי קורו, שהשפיע עליו מאוד. ב־1870 ביקר בלונדון ושם פגש לראשונה את פול דוראנד־רואל, שתמך מאוחר יותר באימפרסיוניסטים ואף נעשה פטרונו ומכר עבורו את ציוריו. ב־1874 השתתף פיסארו בתערוכה הראשונה של הקבוצה שתיקרא מאוחר יותר האימפרסיוניסטים,

נולד בפריס ב־1863 – נפטר בפיניסטר ב־1927

טבע דומם עם קדרת מרק, 1900, שמן על בדטבע דומם עם קדרת מרק, 1900, שמן על בדסרוזיה, אמן צרפתי ותיאורטיקן אמנות, למד באקדמיה "ז'וליין" בפריס. ב־1888 שהה בפונט־אוון שם הכיר את גוגן. כשחזר לפריס ייסד את קבוצת הנבי, ששילבה אסתטיקה סימבוליסטית, קווים מתפתלים, דוגמת האר נובו, וצבעוניות אימפרסיוניסטית. בשל הנטייה לעסוק בתיאוריה, היה סרוזיה מודע לגישתו למבנה הציורי יותר מחבריו לקבוצה. מבחינתו הייתה האמנות קידוש של הטבע, ומישור התמונה היה "ביסודו משטח מצופה בצבעים המאורגנים בסדר מסוים".

נולד בברסלאב ב- 1874 – נפטר בניו-יורק ב- 1972

גינה ליד אגם איטלקי, 1931 , שמן על בדגינה ליד אגם איטלקי, 1931 , שמן על בד אויגן ספירו היה בנו של חזן מברסלאב. הוא למד אמנות אצל פרנץ פון שטוק במינכן, הושפע מאוד מהיוגנדשטיל והשתתף בתערוכות הסצסיון. ספירו חי בפריס החל מ-1906 ולימד ב"אקדמי מודרן", אך בשל היותו אזרח מדינת אויב, ב-1914 היה עליו לחזור לגרמניה ותקופת מה עבד כשרטט במחלקת הקרטוגרפיה של הצבא הגרמני.

נולד בפריס ב- 1840 – נפטר במורה-סיר-לואן ב- 1899

הסיין במרלי, 1873, שמן על בד הסיין במרלי, 1873, שמן על בד

אלפרד סיסלי, צייר נוף צרפתי, בא ממשפחה אנגלית שחייה בפריס. הוא למד אצל צ'רלס גלייר ב"אקול זה בוזאר" בפריס, ושם התיידד עם ז'אן-פרדריק בזיל, קלוד מונה ואוגוסט רנואר. כל הארבעה סיימו את לימודיהם ב-1863 ועבדו יחד בשייליי שביער פונטנבלו. ב-1866 הציג סיסלי בסלון בפעם הראשונה, אך עבודתו נדחתה בשנה שלאחר מכן. הוא ביסס את דרכו האמנותית על פי אדישות מצד הציבור ומצד רוב סוחרי האמנות.

נולד בסמילוביצ'י, ליד סמולנסק ב־1894 – נפטר בפריס ב־1943

זר גלדיולות אדומות, 1919, שמן על בדזר גלדיולות אדומות, 1919, שמן על בדחיים סוטין, צייר צרפתי ממוצא יהודי, גדל במשפחה ענייה מאוד. בגיל 13 ברח מהבית למינסק ושם לקח כמה שיעורים ברישום. ב־1910 נסע ללמוד בוילנא ולפרנסתו עבד בחנות צילום. ב־1913, הודות לתמיכתו של פטרון, נסע לפריס והחל ללמוד אצל פרננד קורמון ב"אקול דה בוזאר". סוטין התיידד עם אמדאו מודיליאני שהציגו בפני סוחר האמנות לאופולד זבורובסקי, והלה מימן לסוטין שהייה של שלוש שנים בסרה שבפרובנס (1921־1919).

נולד בפריס ב- 1840 – נפטר בז'יוורני ב- 1926

נוף בז'יוורני, אפקט שלג, 1886, שמן על בדנוף בז'יוורני, אפקט שלג, 1886, שמן על בדקלוד מונה למד ב"אקדמי סוויס" ולאחר מכן בסטודיו של שרל גלייר בפריס, שם פגש את פרדריק בזיל, אוגוסט רנואר ואלפרד סיסלי. הציור הראשון ששלח לסלון של 1868 התקבל וזכה להצלחה, אבל ציורים שהגיש ב-1869 נדחו. עם פרוץ מלחמת צרפת פרוסיה ב-1870, נסע מונה ללונדון והצטרף לסיסלי, פיסארו ודוביני ששהו שם, ושם הכיר גם את סוחר האמנות פול דוראן-רואל. בלונדון התוודעו ציירים אלה אל האמנות של קונסטבל ושל טרנר.

נולד בליבורנו ב־1884 – נפטר בפריס ב־1920


דיוקן של מוד אברנט, 1908  שמן על בד  מצויר בצידו האחורי של עירום עם כובעדיוקן של מוד אברנט, 1908 שמן על בד מצויר בצידו האחורי של עירום עם כובע
מודילאיני נולד בליבורנו שבאיטליה למשפחה יהודית ספרדית דלת אמצעים אך בעלת מסורת תרבותית עשירה. הוא הגיע לפריס בגיל 22 לאחר שמונה שנים של הכשרה אקדמית באמנות, היה חדור הערכה רבה לגדולי האמנות של המאות שעברו, והתעניין מאוד בספרות ובמיוחד בשירה. מודיליאני התגורר במונמרטר, למד באקדמיה הפרטית של קולורוסי והרבה להשתתף במפגשים של אמנים ומשוררים מהאוונגרד.

נולד בבורדו ב- 1875 – נפטר בפריס ב- 1947

פון נף (הגשר החדש), 1935, שמן על בדפון נף (הגשר החדש), 1935, שמן על בדאלבר מארקה היה צייר נוף צרפתי ידוע במחצית הראשונה של המאה העשרים. מארקה למד בסטודיו המפורסם של גוסטאב מורו. ב-1905 השתתף עם מאטיס ואחרים בתערוכה הראשונה של הפוביסטים ב"סלון הבלתי תלויים", וציוריו היו מבין הבוטים שבהם. אבל מארקה לא היה מעוניין בבוטות כשלעצמה, אלא במסיביות של צורות ובהרמוניה של טונים. בהדרגה פיתח סגנון אישי של הרמוניה ופשטות, שהיה מבוסס על יצירת שטחים רצופים ואחידים תוך ויתור על הריצוד חסר המנוחה של האימפרסיוניזם.

נולד בפריס ב־1832  נפטר בפריס ב־1883

 ראש של אישה זקנה או אישה עם כיסוי ראש לבן, 1856, שמן על בד ראש של אישה זקנה או אישה עם כיסוי ראש לבן, 1856 , שמן על בדאדואר מאנה, אחד האמנים הצרפתים החשובים ביותר במאה התשע־עשרה, למד שש שנים ב"אקול דה בוזאר" בסטודיו של תומס קוטור, וסיים את לימודיו ב־1856. הוא העריץ את ציירי המופת מהמאות הקודמות ובעת ובעונה אחת אהב מאוד את החיים המודרניים. בהדרגה חדרו אסתטיקה מודרנית וטכניקות גסות יותר לעבודתו, והוא המיר את ההדרגה הטונלית של המסורת האקדמית בניגודיות צבעונית רבת חיוניות. האימפרסיוניסטים העריצו את יכולתו לשחרר את עצמו ממוסכמות ספרותיות ומקביעות מוסריות וכן את הצבעוניות העזה של ציוריו.

נולד בקאן ב- 1835 – נפטר בפריס ב- 1892
נוף עם הנהר, שמן על קרטון על בדנוף עם הנהר, שמן על קרטון על בד
סטניסלס לפין היה אוטודידקט והתפתח תחת השפעת קורו ודוביני. הוא היה אחד האמנים הראשונים בצרפת שציירו ישירות מהטבע, ונמשך במיוחד לגדות הסיין וליובלים הזורמים אליו. העניין של לפין באור ובתופעות אטמוספריות הקדים את האימפרסיוניסטים, אל עבודת המכחול הקלה והצבעים הרכים היו רחוקים מאוד מגישתם הבוטה של האימפרסיוניסטים לצבע.

נולד בברלין ב- 1847 – נפטר בברלין ב- 1935

דיוקן עצמי, ליתוגרפיה דיוקן עצמי, ליתוגרפיה מקס ליברמן, צייר ואמן הדפס, בא ממשפחה של תעשיינים יהודים בברלין. הוא למד אמנות בברלין ובווימאר, ומאוחר יותר נסע לפריס ולברביזון ושהה בהן תקופות ממושכות. הוא הכיר מקרוב את האמנות ההולנדית, שהשפיעה גם היא על נתיב התפתחותו כאמן. בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה נעשתה הפאלטה של ליברמן בהירה יותר וניכרה בעבודתו אחדות של צבע וערך שלא הייתה קיימת בה קודם לכן. על-אף שנחשב למייצג הבולט ביותר של האימפרסיוניזם בגרמניה, 

נולד בפריס ב- 1858 – נפטר בפריס ב- 1941

דיוקן קמיי פיסארו, ליתוגרפיהדיוקן קמיי פיסארו, ליתוגרפיהמקסימילין לוס, צייר ואמן ליתוגרפיה צרפתי, למד אצל קרלוס דוראן בפריס. ב-1886 הצטרף לניאו-אימפרסיוניסטים והחל מ-1887 להציג עם סרה וסיניאק. הרבה לצייר נופים עירוניים. הוא ניסה לתאר את האור על-ידי שימוש בעקרון הפרדת צבעים הדיויזיוניסטי, אבל לא הייתה לו הסבלנות הדרושה לתהליך הקפדני של הפוינטיליזם, ובהדרגה פנה לטכניקות יותר אימפרסיוניסטיות. לוס שיתף פעולה עם עיתונים אנרכיסטים, הורשע במשפט ה"שלושים" המפורסם ב-1889, ותקופה קצרה אף ישב בכלא.

נולד בקובנו ב- 1860 – נפטר במוסקבה ב-1900

נוף, 1888-1887 בקירוב, שמן על נייר על קרטוןנוף, 1888-1887 בקירוב, שמן על נייר על קרטון איזק לויטן, צייר של נופים ליריים, למד אצל אלכסי סאברוסוב ואצל וואסילי פולנוב במוסקבה. הוא החל להציג את עבודותיו ברוסיה ב-1874 ומאוחר יותר הציג במינכן, בברלין ובפריס. ב-1892, כשהיה כבר צייר מוכר, ניצל אך בקושי מגירוש ממוסקבה בשל היותו יהודי. לויטן החל את דרכו בציור כריאליסט, אך לאחר מכן נטתה עבודתו לאווירה קודרת, ובעבודותיו החשובות ביותר ניתן לחוש בנופך פילוסופי ומוסיקלי.

                                                                          

                                                                       

נולד בפריס ב- 1865 – נפטר בפריס ב- 1935

"דגים מלוחים", שמן על קרטון על בד      "דגים מלוחים", שמן על קרטון על בדגוסטאב לואזו היה אוטודידקט. בגיל עשרים החל להעתיק הדפסים פופולריים בצבעי מים. החל מ-1890 בילה כמה קייצים עם גוגן בפונט-אוון, אבל בעבודותיו מתקופה זו לא ניכרת כל השפעה של הסינתטיזם. ב-1895 אימץ את הטכניקה האימפרסיוניסטית.

                                                      

 

 

נולד במונפור-סיר-רייל ב- 1849 – נפטר ברואן ב- 1928

הסיין, שמן על בד   הסיין, שמן על בד לבורג, צייר נוף צרפתי, למד ברואן וב"אקול דה בוזאר" בפריס. הוא צייר באברניי, נורמנדי ובעמק הסיין, וניסה לבטא את ה"קסם הבלתי נדלה" של האור באיל-דה-פרנס. בשנים 1872 - 1877 שהה באלג'יר, שם לימד וצייר. ב-1878, לאחר שובו לפריס, הציג עם האימפרסיוניסטים, ומ-1890 ואילך ב"סלון דה לה נסיונל". עבודתו של לבורג הייתה מקובלת מאוד בחייו, אך לרוע המזל הוא חלה בשיתוק וב-1921 הפסיק לצייר לחלוטין.

 

 

נולד בכרונינגן ב- 1824 – נפטר בהאג ב-1911

דיוקן עצמי, 1903  שמן על בד דיוקן עצמי, 1903 שמן על בד
ג'וסף ישראלס היה צייר הולנדי יהודי בן למשפחה של חלפן כספים. הוא למד אמנות אצל קורנליוס קרוסמן באמשטרדם וב"אקול דה בוזאר" בפריס, וכפי שהיה מקובל, למד להעתיק את ציוריהם של גדולי באמנים המוצגים בלובר. בהדרכת ארי שפר צייר ישראלס כמה סצנות מסיפורי התנ"ך בסגנון רומנטי, ובעת שהותו בפריס הכיר גם את אסכולת ברביזון. בשנת 1847 חזר ישראלס להולנד וצייר דיוקנאות ונושאים היסטוריים, ולעיתים קרובות שב וצייר נושאים יהודים.

 נולד בקווימפה ב- 1876 – נפטר בדראנסי ב- 1944 


 מונמרטר, 1931, גואש וגיר צבעוני על נייר מונמרטר, 1931, גואש וגיר צבעוני על נייר מקס ז'קוב, יהודי צרפתי, היה צייר, משורר, סופר, מחזאי ומבקר, והיה לו חלק חשוב בעיצוב אופיה של התנועה הקוביסטית בשנותיה הראשונות ובהתפתחות של כיוונים חדשים בשירה המודרנית בתחילת המאה העשרים. שירתו הייתה מורכבת מתערובת של יסודות יהודים, ברטונים, פריסאים וקתולים. המשורר קרל פליים תאר כיצד "... ז'קוב הג'ינג'י עלה על שולחן בקפיצה, נופף במגבעתו, טחב את אצבעו לתוך מקטורנו ודקלם שיר סטירי כשהוא שורק ומכרכר בין בית לבית".

נולד בקוויסו ב- 1868 – נפטר בלה בול ב- 1940

גבר עם בקבוק, 1902 בקירוב, שמן על קרטון על בד    גבר עם בקבוק, 1902 בקירוב, שמן על קרטון על בד

אדואר וויאר היה דמות בולטת בקבוצת "הנבי", שיצרה מיזוג בין הקווים המעוקלים והמתפתלים של אר נובו לבין סקלת הצבעים האימפרסיוניסטים. וויאר גם הושפע מאוד מהאיכויות הקוויות ומהצביעה השטוחה שבהדפסים היפניים. שמו הלך לפניו כצייר דיוקנאות, אך ציוריו לא היו דיוקן של האדם במובן הרגיל של המילה, כי אם דיוקן של הסביבה שבה חי. וויאר הצליח לבטא זאת על-ידי יצירת משחק של השתקפויות ויצירת קשר בין האדם לחפצים שסביבו. עבודותיו אלה רוויות במתח פיוטי והן מכונות "דיוקנים אינטימיים".

נולד בפחנט ב- 1862 – נפטר בסנט קלייר שבפרובנס ב-1926

נוף, 1885-1880 בקירוב, שמן על בדנוף, 1885-1880 בקירוב, שמן על בד

ואן ריסלברג היה צייר בלגי ומייסד "לה ונט", קבוצה של עשרים אמנים בלגים שהתאגדו ב-1883 כדי לעורר עניין באמנות חדשנית. באמצע שנות השמונים פגש את סרה ואימץ את הדיויזיוניזם, וב-1898 עקר לפריס שבה היה פעיל בחוגי הסימבוליסטים.

נולד בליל ב- 1828 – נפטר באובר-סיר-וואז ב- 1909

 נוף כפר, 1904  שמן על בד נוף כפר, 1904 שמן על בדפול ואן ריסל הוא שמו המושאל של ד"ר פול גאשה, רופא וטיפוס ססגוני; סוציאליסט ודמוקרט, מעורב בחיי הרוח מימי צעירותו וכן צייר ואמן תחריט. הציג ב"סלון הבלתי תלויים", בעיקר תחריטים. גאשה היה אוהד של האימפרסיוניסטים. פיסארו וסזאן שהו ועבדו בסטודיו שלו הצופה על הנהר באובר-סיר-וואז, והיה זה שטיפל בואן גוך בימיו האחרונים.

 

 

נולד בבורדו ב־1808 – נפטר במנטנון ב־1876

יער ברביזון, שמן על בדיער ברביזון, שמן על בדדיאז דה לה פנייה, צייר צרפתי ממוצא ספרדי, החל את דרכו האמנותית כצייר פורצלן בבית חרושת לכלי חרסינה. הוא העריץ את קורג'יו ואת דלקרואה. במשך זמן מה עבד במחיצת מייה, ונהג לומר שבעוד מייה צייר קוצים, הוא עצמו העדיף לצייר ורדים. לדיאז היה חוש טבעי לצבע והוא אהב מצבי תאורה יוצאי דופן. עבודותיו זכו להערצתם של רנואר ואימפרסיוניסטים אחרים.

 

 

 

נולד בליל ב־1864 – נפטר בפריס ב־1941


הגשר באנייר, 1887 שמן על בדהגשר באנייר, 1887 שמן על בד
אמיל ברנאר, צייר, משורר ומבקר אמנות צרפתי, למד בסטודיו של פרננד קורמון בפריס. הוא התבלט מאוד כצייר וגילה עניין בלתי נלאה באקספרימנטים. ברנאר ניהל התכתבויות עם ואן־גוך, גוגין, סזאן ואודילון רדון, שנודעת להן חשיבות רבה להבנת תולדות האמנות.  

נולד בנומסטיס, ליטא ב־1900 – נפטר בקליפורניה ב־1974  

דיוקן של בן האמן כמתופף, שמן על בד   דיוקן של בן האמן כמתופף, שמן על בד מקס בנד, צייר יהודי יליד ליטא, למד בברלין ב־1923 ולאחר מכן עבר לפריס. הוא הציג את עבודותיו בברלין, פריס, קאונס (ליטא), לונדון, אמשטרדם וג'נבה. 
ב־1940 נסע בנד לארה"ב, ולימד אמנות בקליפורניה. סגנון הציור שלו לא השתנה מ־1930 ואילך.

 

 

 נולד בפלונסק ב־1880 – נפטר בירושלים ב־1940


ערב יום כיפור, 1931 צבעי מים ערב יום כיפור, 1931 צבעי מים יוסף בודקו קיבל חינוך יהודי מסורתי בצעירותו, ולאחר מכן למד אמנות בוילנה וכן בברלין אצל פרנץ פון שטוק. הוא עלה לפלשתינה ב־1933, וב־1935 התמנה למנהל בית הספר לאמנות ולאומנות "בצלאל". בודקו אייר ספרי תפילה רבים וכן יצירות ספרותיות משל ח"נ ביאליק, י"ל פרץ ושלום עליכם. בעבודתו הגראפית החיה בודקו את ערכיה הסמליים והעיטוריים של האות העברית.


 

 

 

נולד באופלר ב־1824 – נפטר בדוויל ב־1898

בית-גידול של צדפות בווילרוויל, 1893 , שמן על בדבית-גידול של צדפות בווילרוויל, 1893 , שמן על בדאיז'ן בודין, אחד מציירי הנוף הצרפתים החשובים ביותר במאה ה-19, נחשב לחוליה מקשרת בין אסכולת ברביזון והאימפרסיוניזם. בשנות השישים הגיע בודין להישגים חשובים בציור ישיר מהטבע. הוא פיתח טכניקה של משיחות מכחול קצרות ומהירות שזיק של אור וצבע מבליח מתוכן פה ושם. שיטה זו הייתה הבסיס לעבודתו במשך כל חייו האמנותיים.

נולד בקריקטו־סיר־קיוויל ב־1854 – נפטר ברואן ב־1926

מים, סירה וגדת נהר, שמן על בדמים, סירה וגדת נהר, שמן על בדשרל אנגרן, צייר צרפתי, למד ברואן ובפריס. הוא הציג ב"סלון הבלתי תלויים" הראשון ב־1884, אך קנה לו שם אחרי הסלון של 1886. בנוסף לציורי שמן הציג אנגרן גם עבודות בפסטל. אנגרן אימץ את הדיויזיוניזם של סרה כדי להגיע לביטוי מקסימלי של אור ועצמת צבע. בשיטה זו מניחים נקודות זעירות של פיגמנט טהור על הבד, ואלו יוצרות התמזגות אופטית בעינו של המתבונן. סרה פיתח עיקרון זה באופן שיטתי ומדעי,

נולד בפריס ב־1804 – נפטר בלאניי ב־1886

נוף עם גשר, שמן על עץאיז'ן איזביי, צייר צרפתי , צייר בעיקר תמונות מחיי יומיום ונופים, ונחשב לצייר רב קסם, אם כי לא מרכזי, בתקופה הרומנטית. הנופים הראשונים שלו הוצגו ב"סלון" ב־1824. לאקוורלים המאוחרים של איזביי נודעה השפעה על האימפרסיוניסטיים.

 נולד בבירנבאום ב־1866 – נפטר בברלין ב־1931

ירמיהו  פחם על נייר ירמיהו פחם על נייר

לסר אורי היה צייר גרמני יהודי יליד פרוסיה. בגיל 12 ברח מביתו כדי להימלט מהעוני הנורא של משפחתו, וחי כשוליה של סוחר בבגדים בברלין. משחסך די כסף נסע ללמוד אמנות בדיסלדורף, בבריסל ובפריס. הוא זכה בפרס מטעם האקדמיה לאמנות בברלין שאפשר לו ללמוד באיטליה. הוא חזר לברלין וקבע בה את ביתו, אך המשיך באורח חיים של עוני ונדודים.

נולד בהנובר ב־1867 – נפטר בברלין ב־1929

 בית כנסת - מראה פנים או שטיבל בהונגריה, שמן על בדארנסט אופלר היה בנו של ארכיטקט יהודי בעל שיעור קומה, ומשפחתו הייתה מוכרת בחוגי האמנות בגרמניה. הוא למד במינכן ועבד זמן מה באנגליה ובהולנד, שם צייר דיוקנאות אלגנטיים של אנשי החברה הגבוהה בצבעים עמומים. בשנות העשרים שב לעבוד בגרמניה וזכה להכרה ולפופולריות כצייד וכאמן תחריט.

 

 

 

אוטרילו מוריס נולד בפריס ב־1883 – נפטר בפריס ב־1935

 בית קפה לאפן אג'יל בשלג וחמש דמויות, שמן על קרטוןמוריס אוטרילו, אמן צרפתי מתחילת המאה העשרים, החל לצייר כדרך לגמול את עצמו מאלכוהוליזם בעצת אמו, סוזאן וולודון, ציירת חשובה בפני עצמה. ב־1909, לאחר שבע שנים של עבודה קשה, הגיע אוטרילו לגיבוש סגנונו האישי הייחודי: בנייה נחושה ומופשטת וצבעים ליריים שקטים. הוא תיעד בדבקות את פריס הבוהמיינית והפרוליטרית, ואת הבדידות והריקנות הרגשית שבה. עבודתו של אוטרילו, אמן מקורי ופיוטי, אינה שייכת לאף סגנון מוכר ואינה ניתנת לסיווג.