נתיבי שיט פניקיים, האלף הראשון לפסה"נ
הנתונים האקלימיים של הים התיכון – שהוא ים סגור, מוקף יבשות וזרוע באיים – והצרכים הכלכליים של האוכלוסיות שחיו לחופיו, הכתיבו את עונות ההפלגות ואת התגבשות נתיבי השיט. נראה שכבר בתקופות פרהיסטוריות נבנו כלי שיט שהפליגו בים הפתוח, למשל בין איי הים האגאי או שחצו את מְצָר גיברלטר.
הממצא הארכיאולוגי במזרח הים התיכון, הן ביוון והן לאורך חופי כנען ומצרים, מעיד על קשרי מסחר ימיים ענפים שהתרחבו במהלך האלף השלישי והשני לפסה"נ. העדויות הישירות על הפלגות, הן במקורות כתובים והן באיורים, מתרבות בתקופת הברונזה (הכנענית) המאוחרת, באמצע האלף השני לפסה"נ. בשלב הקדום יותר הפליגו, כנראה, כלי השיט בנתיבים קצרים יחסית, לאורך החופים המפורצים או בין איים בנתיבים שקישרו תחנות עגינה טבעיות, שמקצתן הפכו לנמלים פעילים.
