מסיכת הפן מסוסיתא

אוצר התערוכה: ד"ר מיכאל איזנברג, המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן 
אוניברסיטת חיפה

פתיחת תערוכה : דצמבר 2017

העיר הקדומה סוסיתא שוכנת על הר סוסיתא, כשני ק"מ ממזרח לכנרת, בין עמקי הכנרת המזרחיים לבין דרום-מערב רכסי הגולן. רמת ההר השטוחה מוקפת עטרת מצוקי בזלת, ושלושה נחלים חותרים סביב ההר ומנתקים אותו מסביבתו: נחל עין גב בצפון, נחל סוסיתא בדרום ונחל נועה ממזרח.

רק בנקודה אחת, בדרום-מזרח ההר, חובר אוכף טבעי אל רמת ההר ומאפשר מעבר נוח אל העיר. הניצב על ההר נהנה מנוף פנורמי החובק את הגליל ועמקי הכנרת מצד אחד, ואת רכסי הגולן מן הצד האחר.

מעט לפני אמצע המאה הב' לפסה"נ ייסד מלך סלווקי – אנטיוכוס הג' "הגדול" או אנטיוכוס הד' "אפיפאנס" – את העיר סוסיתא בשמה היווני אנטיוכיה היפוס. בדומה לשם הארמי, המילה היפוס שומרת על משמעות השם – סוס. מה פשר הסוס בשמה של העיר? יש המשווים להר צורה של אוכף וראש סוס וסבורים שמכאן השם, ויש הסוברים שחיילים פרשים היו הראשונים שקיבלו כאן נחלה, ומכאן נגזר שם העיר.

מאמצע המאה הב' לפסה"נ התפתחה סוסיתא לאיטה, ומתחם הלניסטי הוקם במרכז ההר ובו מקדשי העיר. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי הביא לחורבנה בשלהי המאה הב' לפסה"נ וההתיישבות בה נקטעה עד השתלטותו של הצבא הרומי על המרחב בשנת 63 לפסה"נ. אותות ראשונים לבנייה ניכרים כבר מימיו של המלך הורדוס וביתר שאת במאות הא'–ג' לספירה. בתקופה זו, המכונה "השלום הרומי", שגשגה סוסיתא כשאר אחיותיה במרחב הדקפוליס – תחום גאוגרפי־תרבותי של עשר ערים בעלות צביון יווני־רומי בתחומי ירדן, סוריה וישראל של היום. סוסיתא הייתה לעיר ראשה – פוליס השולטת בתחום נרחב הכולל את דרום הגולן ואולי גם את מרכזו. בתחומה היו מצויות גם עיירות יהודיות רבות. תחומה המנהלי גבל במערב עם הכנרת; בדרום־מערב עם שטחה של חמת גדר, שהשתייכה לתחום העיר גדרה (בירדן של היום); ממזרח חפף עם מהלכם של הנחלים רוקאד וירמוך. גבולה המנהלי של סוסיתא מצפון אינו ודאי ונמצא כיום במרכזו של מחקר רב־תחומי מרחבי. ייתכן שהגבול בצפון הגיע עד הכפר היהודי מג'דוליה, הסמוך ליישוב בן ימינו - נטור.

בתקופה זו הוטבעו בעיר מטבעות שעל פניהם דיוקן הקיסר, ועל גבם דמותה של אלת העיר טיכה, שלראשה כתר חומות העיר, והיא אוחזת בסוס – סמלה של העיר – או ניצבת לצדו. בתקופה זו גם נסללה מערכת המים אל העיר ונקבעה תכניתה האורתוגונלית – רשת רחובות המבוססת על רחוב מרכזי (הדקומנוס מקסימוס) החוצה אותה ממזרח למערב, ורחובות מצפון לדרום החוצים את הרחוב הראשי בזווית ישרה, ויוצרים נוף עירוני מתוכנן היטב. מבני העיר בנויים ברובם מאבן הבזלת המכסה את מרבית ההר ולעיתים שולבה גם אבן גיר רכה מקומית. במכלולי בנייה עשירים מן התקופה הרומית והביזנטית נעשה שימוש גם בשיש ובגרניט שיובאו ממרחקים. בתקופה הרומית הוקמו מבני הציבור ורחבות מרכזיות דוגמת הפורום – הרחבה העירונית המרוצפת במרכז העיר, הבזיליקה הגדולה שמצפון לה, בית מרחץ ציבורי על גבי המצוק הדרומי, האודֵאון – תאטרון קטן מידות, החומה ההיקפית עם מערכות הגנה מתוחכמות והשער הראשי של העיר, שנקבע במזרח.

בשנות המחקר האחרונות החל נחשף באוכפה של העיר מתחם מקודש לאחד מאלי הטבע, אולי לדיוניסוס אל היין, שכן מסכת ברונזה ייחודית המתארת את בן לווייתו, האל פאן, נחשפה בשער המונומנטלי המוליך אל המתחם. הנכנס בשערי המתחם הגיע גם אל בית מרחץ ציבורי מפואר ואל תאטרון רומי.

במאה הד' לספירה חלו שינויים ניכרים בתכנית העיר. רעש אדמה שאירע בשנת 363 החריב חלק ממבני העיר ובהם הבזיליקה ועם עליית הנצרות והפיכתה לדת הרשמית של האימפריה, פינו את מקומם המוסדות הרומיים המוכרים לשבע כנסיות ביזנטיות והעיר נקבעה למקום מושבו של בישוף.

במאה הו' החלה דעיכה בבנייתם של מבני הציבור בעיר. לאחר הכיבוש האסלאמי הקדום, במאה הז', נמשכה השקיעה ואף הוחרפה, שכן סוסיתא איבדה אז את מעמדה הבכיר כעיר ראשה לטובת טבריה מעברה האחר של הכנרת. במאה הח' סוסיתא כבר איננה עיר, אלא עיירה תעשייתית דועכת. רעש האדמה ההרסני של שנת 749 לספירה גרם לנטישתה הסופית של סוסיתא עד שהלמות מכושי הארכאולוגים העירו את שרידיה.

החפירות הראשונות בסוסיתא נערכו מיד עם תום מלחמת העצמאות (1949) במסגרת חפירות ההצלה של אגף העתיקות, בעת הקים צה"ל על ההר את אחד ממוצבי הגבול הגדולים אל מול סוריה. בשנת 2000 החלה משלחת חפירות בינלאומית בראשותם של פרופ' ארתור סג"ל וד"ר מיכאל איזנברג מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן שבאוניברסיטת חיפה, לחשוף את צפונותיה של סוסיתא. סדרת חפירות מחודשת החלה בשנת 2012 בראשות ד"ר איזנברג תוך התמקדות במחקר האדריכלות הצבאית, רשת רחובותיה של העיר, בית המרחץ הדרומי, המתחם המקודש באוכפה של העיר ובתי הקברות.

בתום כמעט שני עשורים של חפירה קמים שרידיה של סוסיתא לתחייה בתערוכה החדשה, שמוצגים בה לראשונה ממצאים מהאתר לצד שחזורי מבני הציבור המרכזיים – יחדיו הם מעניקים למבקרים מבט רחב ומעמיק על החיים בסוסיתא העתיקה.

קטלוג התערוכה לפני שהאדמה רעדה - העיר העתיקה סוסיתא נחשפת לראשונה