המנורה והגביע שהתגלו בבית הכנסת, באדיבות רשות העתיקות
אוצר התערוכה: יזהר הירשפלד
פתיחת התערוכה: מרץ 2006

פתח דבר: עפרה רימון

 העדויות הארכיאולוגיות מלמדות כי הודות לסגולותיו המיוחדות של נווה המדבר עין גדי, ובמיוחד שפע מקורות המים, התקיימה בו פעילות אנושית כבר לפני אלפי שנים.

החפירות והסקרים הארכיאולוגיים באתר ראשיתם ב־1949 בחפירת בדיקה וסקר בהנהלת בנימין מזר. יוחנן אהרוני ויוסף נוה ערכו במקום סקרים נוספים בשנות החמישים, ובשנות השישים נערכו החפירות רחבות ההיקף בנהלת מזר מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה.

בחפירות אלה נחשפו המתחם הכלקותי כל מדרגת ההר מעל עין גדי, שרידי היישובים מהתקופה הישראלית עד שלהי התקופה הביזנטית בתל גורן, ובית המרחץ הרומי באמצע המישור שבין נחל דוד לנחל ערוגות.

בשנים 1972־1970 נחשף בית הכנסת על שלביו השונים מהתקופה הרומית־ביזנטית בחפירות בנהלת דן בר"ג מהאוניברסיטה העברית ויוסף פורת מרשות העתיקות. בשנים 1989־1984 ערך גדעון הדס סקר וחפירות הצלה בנווה המדבר עין גדי מטעם רשות העתיקות, ובמהלכם נחשפו קברים מהתקופה הרומית. בשנים 2002־1996 נערכו החפירות בהנהלת יזהר הירשפלד מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חפירות הירשפלד נערכו בשישה אתרים בתחום הנווה, גם כאלה שמחוץ לתחום היישוב עצמו, ובהם טרסות ומערכות השקיה, טחנת קמח, מצד ערוגות ששימש כמתקן לעיבוד בושם האפרסמון, ואתר ובו מבני מגורים בודדים שלדעת החופר אלה מבני מגורים של אנשי כת האיסיים. במוקד התערוכה, שאוצר שלה הוא יזהר הירשפלד, ממצאים מחפירותיו בתחום היישוב היהודי, כלומר ממצאים שנחשפו ברובעי המגורים הסמוכים לבית הכנסת.

דגם הכפר הקדום עין גדיבתערוכה מוצגים גם ממצאים מבית הכנסת – מנורה עם שבעה קנים, גביע מברונזה וקטע מרצפת פסיפס שמשולבת בו כתובת ברכה בארמית המזכירה את כל בני קרתה (העיירה) ואת יונתן החזן ששילמו את חלקם לתיקון בית הכנסת. כתובת זו מוצגת לראשונה לציבור הרחב. חלק נכבד בתערוכה מוקדש לממצאים מקברים מהתקופה הרומית, המאפשרים היכרות מעמיקה עם מנהגי הקבורה של תושבי הנווה.

שם התערוכה "עין גדי – כפר גדול מאד של יהודים", ניתן בהשראת אבסביוס, מאבות הכנסייה הנוצרית, שכתב במאה הרביעית לסה"נ בחיבורו האונומסטיקון על עין גדי: "והיום הוא עין גדי כפר גדול מאד של יהודים נמצא אצל ים המות. משם הצֳרי" (ספר האונמסטיקון לאבסביוס, תורגם בידי ע"צ מלמד, ירושלים, תשכ"ו: 42, מס' 428). דבריו הם עדות לשגשוגו של היישוב היהודי במקום בראשית התקופה הביזנטית. הממצאים הארכיאולוגיים משלימים את התמונה המתקבלת מן המקורות הכתובים ומלמדים על פריחת היישוב היהודי בעין גדי במרוצת התקופה הרומית והביזנטית. אחריתו של יישוב זה בשלהי התקופה הביזנטית, באמצע המאה הו' או ראשית המאה הז' לסה"נ, עם היחלשות האימפריה הביזנטית וכניעתה לכובשים המוסלמים.

מבט מהתערוכהתודתנו לאוצר התערוכה פרופ' יזהר הירשפלד, שבעזרתו "עלה" היישוב היהודי מתקופת המשנה והתלמוד בנווה המדבר עין גדי למרומי הכרמל ולכל החוקרים שחברו לפרסם את מחקריהם בקטלוג התערוכה. תודתנו לעובדי רשות העתיקות: חוה כץ, מיכאל סבן, אורית שמיר, עדי זיו־סודרי, דונלד אריאל וגבי ביכובסקי; לדודי מבורך ממוזיאון  ישראל; לפנחס פלד בונה הדגם של היישוב בעין גדי ולמלכה מוסברג המתנדבת שסייעה לו. תודתנו למחלקה למוזיאונים במשרד החינוך ולהנהלת קרן הכט.

אנו מאמינים כי התערוכה והקטלוג יאפשרו לקהל המתעניינים להרחיב דעת וליהנות מהתגליות הארכיאולוגיות המספרות את סיפורה המרתק של הקהילה היהודית בעין גדי במחצית הראשונה של האלף הראשון לסה"נ.

לקטלוג התערוכה עין גדי - כפר גדול מאד של יהודים