אוצרים: אבנר רבן, יעל ארנון, רחל פולק
פתיחת התערוכה: יוני 1999

פתח דבר: פרופ' אבנר רבן

קיסריה, העיר שייסד הורדוס המלך בשנת 10 לפסה"נ, בקצה הצפוני־המערבי של ממלכתו, התפתחה במרוצת הדורות עד שהפכה למרכז האורבני הגדול ביותר בתחומי ארץ־ישראל. היישוב העירוני, שהיה לבירת הפרובינקיה הרומית והביזנטית 

(קודם 'יהודה' ואחר כך 'פלסטינה הראשונה'), נכבש לראשונה בתולדותיו כיבוש צבאי של ממש בשנת 640 לסה"נ בידי מעאויה, מפקד צבאותיו של הח'ליפה הראשון עמר איבן־אל־חטאב. במשך 470 השנים הבאות המשיכה קיסריה להתקיים כעיר של ממש, אם כי הושפעה בוודאי מחילופי השלטון בין השושלות המוסלמיות ומפשיטות שוד ביזנטיות (בשנות השמונים של המאה ה־ז' ובשנת 975). לא נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות עדויות לחורבן, או נטישה, אלא בהקשר לאירוע טראומטי אחד: רעידת האדמה העזה של שנת 749, שנזקיה אילצו את התושבים לתכנן מחדש את המערך העירוני כולו. משלב זה בתולדותיה של קיסריה ועד לכבוש ההרסני בידי הצלבנים ביום 17 במאי 1101, התפתחה העיר בהגדרה ושוכללו מערכות המגורים, מתקני תעשייה, חנויות, בתי מלאכה ומערכות לטיפול במים. קיסריה האיסלאמית אינה מוכרת היטב במחקר של תולדות ארץ ישראל, ואיזכורה במקורות הכתובים נדיר יחסית. עובדה זו נובעת, קרוב לוודאי, מהירידה בחשיבות המדינית והצבאית של העיר- אך לא בשל ירידה משמעותית בשגשוגה הכלכלי. אבן ח'ורדאד'בה מזכיר את קיסריה בשנת 844  כאחת מערי הנמל של החוף המזרח־תיכוני, בין צור ועכו מצפונה לארסוף ויפו מדרומה. אל יעקובי ( מת בשנת 897), מכנה אותה: עיר על חוף הים, אחת הערים המבוצרות ביותר בג'ונד פילסטין.

אל מקדסי (985) מביא תיאור מוחשי יותר של העיר: קיסריה יושבת על חופו של הים היווני ואין עיר יפה ממנה, אף לא מלאה יותר בשפע ובכל טוב – שופעת מי בארות וכל מצרך בהישג יד ומצוי בזול. אדמתה משובחת ופירותיה טעימים ביותר. העיר מפורסמת גם באיכותו של חלב התואים והלחם הלבן שלה. על העיר מגינה מצודה שאין לכבשה, אשר מחוצה לה ורובע עירוני מאוכלס היטב. מי השתייה לתושבים מסופקים מבארות ומבורות של מי גשמים. יש בה מסגד גדול ויפה מאוד.

בשנת 1047 כותב הנוסע הפרסי נאציר-א-ח'וסרו: "עיר יפה, עם שפע מים זומים, חורשות עצי תמר ופרדסי תפוזים ולימונים. חומותיה חזקות ביותר ולה שער ברזל. יש בה מעיינות שופעים, הנובעים בתוך העיר, ומחצר מסגד יום השישי ניתן להשקיף על הים וכל מה שעובר בו."

המרכז ללימודי־ים על שם לאון רקנאטי, שבאוניברסיטת חיפה, מקיים חפירות ארכיאולוגיות בקיסריה כמעט מאז היווסדו. בין השנים 1975 ל־1992 התרכזו החפירות בעיקר בחקר הנמלים העתיקים של העיר, בקרקעית הים ולאורך החוף. נתוני חפירות אלו הוצגו בעבר במוזיאון הכט בשתי תערוכות: 'תל וים' ( 1986) ו 'קיסריה – עיר מסחר לחוף הים' (1995). מאז 1992 נערכו בקיסריה חפירות יבשתיות נרחבות, שנמשכו ברציפות כשש שנים, במסגרת תוכנית לפיתוח תיירותי של האתר ומתן פתרון תעסוקתי הולם למאות מובטלים, בעיקר מקרב העולים החדשים שהגיעו מחבר המדינות של ברית המועצות לשעבר. אחת ממטרות הפיתוח הייתה לחשוף את ברכת הנמל הפנימי של הורדוס, המצויה היום ביבשה, כדי להציפה מחדש במי ים ולהפכה לאטרקציה למבקרים. התברר כי אזור זה הפך לחלק מהמערך העירוני הבנוי כבר בשלהי התקופה הביזנטית, כך שהחפירות התמקדו ברצף היישובי של האתר שהתקיים בעיקר מאז אמצע המאה ה־ח'. בנוסף נמשך המחקר המדעי בשטח הגבוה שממזרח, על 'במת המקדשים' ובשוליה הדרומיים, בשיתוף עם אוניברסיטאות בארצות הברית ובקנדה ובראשן אוניברסיטת מרילנד. גם כאן נחשפים והולכים שרידי העיר האיסלאמית, שהמשיכה לפרוח עד הכיבוש הצלבני.

על אף השוני הטופוגרפי בין שלושת שטחי החפירה: שטח I – חלקו הדרומי של הנמל הפנימי והרציף שבמזרחו; שטח TP – ' במת המקדשים'; שטח Z – בשוליים הדרומיים של הבמה, התברר כי בתקופה האיסלאמית היה זה מערך משולב יפה, עם רחובות סלולים ומנוקזים בקפידה, מקבצי אסמים תת קרקעיים, מערכות ביוב, בורות מים ובארות למכביר. כאמור, לא נפגעה קיסריה במרוצת תקופה זו מחורבן ורצף היישוב בה התמיד, מה שפוגם בסיכוי למצוא עדויות לתרבות החומרית באיכות ובמגוון המאפיינים יותר אסון פתאומי ונטישה מבוהלת, ולמרות זאת הצלחנו לרכז, תוך כדי שנות המחקר, אוסף עשיר ביותר של ממצאים, העולה בגיוונו ובכמותו על כל מה שנחשף עד כה בחפירות באתרים אחרים בארץ מאותה תקופה.

מרכיב נכבד בתצוגה הוא המכלול של חפצי המתכת, שנמצא טמון במטמורה שהוכנה מבעוד מועד, לשעת חירום, ואשר ניתן היה להגיע אליה דרך 'חלון' בדופן באר פאטימית, שהותקנה בקצה הדרומי המזרחי של 'במת המקדשים' (שטח TPS). קרוב לוודאי שבאותו חלל מסתור נאצרה תכולתם של בית מלאכה וחנות של חרש נחושת, יחד עם כלי אגירה למזון וכלי שולחן ביתיים, בהקשר של איום מיידי, אולי פשיטה של בוזזים, ובתקווה של הבעלים לשוב ולהעלותו כעבור זמן־מה. מכלול זה מאיר יפה את צביונה של התרבות החומרית בקיסריה של ראשית המאה היא' ואת זיקתה ההדוקה לזו של מצרים הפאטימית ובירתה פוסטאט. מטמון קטן יותר, אשר ייתכן שמצביע על אירוע דומה, הוא אוסף התכשיטים שהוטמן בתוך פך חרס ונקבר מתחת לרצפה במכלול המגורים והמלאכה שהיה בשימוש בתוך האולם המקומר שבדרום החזית המערבית של 'במת המקדשים'. אוסף זה נחשף בחפירותיו של פרופ' אברהם נגב במקום לפני כ־40 שנה.

התצוגה ערוכה בעיקרה בהדמיה של מכלול מגורים טיפוסי לתקופה – בית שהגישה אליו היא מרחובה של העיר, דרך מבואה מרוצפת ומעוטרת מעשה תשבץ, בטכניקה שכונתה בפי הרומאים 'אופוס סקטילה'. מהמבואה נכנסים למטבח ולמחסן הקשור אליו, ובהם מוצג מגוון של כלי הכנת המזון וכלי אגירה, לפי סדר כרונולוגי המאפיין את שלביה השונים של התקופה. מכאן עוברים לחדר המגורים, שבו מוצגים באורח דומה כלי השולחן, הנרות, כלי הזכוכית, התכשיטים, חפצי המתכת,העץ, והעצם, חריטות וכתובות בשפה הערבית ובכתב ה'כופי' המאפיין את התקופה. בהמשך מובילה התערוכה לחצר הפנימית של הבית, המצוידת בבור מים מטויח, שנאגרו בו מים לשתייה, ואליו נקוו מי הגשמים הזורמים מגג הבניין; בבאר החודרת למפלס מי התהום, אשר במימיה השתמשו לבישול, כביסה ורחצה; בבור סופג, הקולט את מי הגשם המנוקזים מרצפת החצר ואת עודפי המים ששימשו לרחצה ובמטבח, ומסנן אותם אל מי התהום. תעלת ניקוז מקורה מזרימה את השפכים 'הקשים יותר', אל מחוץ לבית ולשכונה, לכיוון הים. סביב החצר מוצגות כמה מהכתובות שנחקקו באבן שיש, ביניהן מצבות קבורה וקטע מכתובת 'השבעה' או 'ברכה' (ציטוט פסוק מהקוראן). הכתובת עיטרה, כנראה, את המשקוף של שער העיר. חלקיה האחרים של התצוגה כוללים שני חדרים: 'המדאפה' – חדר האירוח האופייני – וחנותו של חרש הנחושת.

אנו מודים לכל אלה שתרמו להעשרת התערוכה במוצגים שנתרמו: לגב' חוה כץ, מנהלת תחום אוצרות ברשות העתיקות ולמר מיכאל סבן, ראש ענף מוזיאונים; למוזיאון ישראל; לפרופ' קנט הולם; לפרופ' יוסף פטריך, שותפנו במחקר המשולב של חפירות קיסריה; לד"ר יוסף פורת, חופר קיסריה מטעם רשות החפירות; לצוות מוזיאון הכט ולמנהלת ולאוצרת גב' עפרה רמון; לקבוצת 'תו אדריכלים', שהשכילה להמחיש בצורה יפה כל כך את אווירת התקופה ואת רעיונותיהם של רוני טואג, אילה לסטר ורחל פולק – הארכיאולוגים השותפים לחפירה, לעיבוד החומר ולהכנת התערוכה; ובראש ובראשונה לשותפי למחקר ולהפקת התערוכה גב' יעל ארנון. תודותנו לאגף לקשרי ציבור והסברה באוניברסיטת חיפה על הסיוע בהפקת הקטלוג.

לקטלוג התערוכה עושרה של קיסריה האיסלמית


מבט מהתערוכה מבט מהתערוכה