נולד בקווימפה (ברטאן), צרפת, (1876-1944)
מקס ז'אקוב היה משורר, סופר, מבקר אמנות וצייר. הוא עבר משבר דתי וב1915- המיר את דתו והוטבל לכנסיה הקתולית כשפיקאסו משמש כסנדקו. ב1917- פרסם אסופת שירים וב1921- פרש למנזר הבנדיקטיני שבסן בנואה סיר לואז. בשנים שלאחר מכן, ובמיוחד מ1926- ואילך הייתה יצירתו של ז'אקוב באמנות הפלסטית במיטבה, ועבודותיו הוצגו בפריס באופן קבוע בגלריות 'פרסייה' ו'ז'ורז' פטי'.