כלי חרס מבית הקברות באכזיב, באדיבות רשות העתיקות

אכזיב המצויה בצפונו של מישור החוף, מדרום לשפך נחל כזיב, הייתה עיר נמל פניקית חשובה שנושבה לראשונה בתקופה הכנענית (הברונזה) התיכונה II.

ההתיישבות הפניקית, שראשיתה בשלהי האלף השני לפסה"נ בחוף הלבנון, התפשטה באלף הראשון לפסה"נ דרומה לאורך חופי ארץ-ישראל ומערבה לקפריסין, ובהמשך לאיי הים התיכון ולחופיו המרוחקים.

במהלך החפירות הארכיאולוגיות, שנערכו באתר, נחשפו קברים רבים, רובם מן התקופות הישראלית (תקופת הברזל) והפרסית. בין כלי המנחה, שנמצאו בקברים מהתקופה הישראלית, היו כלים מעוצבים ומעוטרים בסגנון פיניקי, תכשיטים וכלי נשק. הקדומים שבכלי החרס הפיניקיים הם מן המאה הי"א לפסה"נ ואחרים, מן המאות הח'–ז' לפסה"נ, אופייניים לחוף הצפוני ומכונים על כן 'כלי אכזיב'. כלים אלה מחופים בצבע אדום וממורקים מירוק אבניים.

קבוצת כלים אחרת הם 'כלי שחור על-גבי אדום' שעוטרו בפסים אדומים ושחורים על רקע אדום או חום בהיר ממורק היטב.