חותם דמוי חרפושית עשוי אבן גיר חומה. כתובת עברית: לפדיהו בן המלך. מעוטר בדגם כותרת פרוטו-איאולית. המאות ה-ז' לפסה"נ
חותמות כתובים אלה, מהמאות ח'-ו' לפסה"נ, מאירים תחומים שונים הקשורים בחקר
קדמוניות ארץ-ישראל והארצות השכנות, כגון התפתחות הכתב, הלשון, אוצר השמות, המנהל, החברה, הדת והאמנות.
נוסף על החותמות העבריים, האוסף כולל גם חותמות פניקיים, עמוניים, מואביים, אדומים וארמיים. תפוצתם הרחבה של החותמות העבריים בהשוואה לכלל החותמות השמיים המערביים היא עדות לכך שהקריאה והכתיבה היו נחלת רבים בחברה הישראלית.
החשובים שבין החותמות העבריים הם אלה הנושאים תארים, המעידים על תפקידו של בעל החותם במנהל הממלכה. נדירים הם החותמות שהיו שייכים לנשים ולכן נודעת חשיבות רבה לשבעת החותמות באוסף הכט, שהיו שייכים לנשים. חותמות אלה מעידים על מעמדן החברתי ועל זכויותיהן המשפחתיות של הנשים בחברה השמית המערבית בתקופת המקרא.