נולד בבורדו ב- 1875 – נפטר בפריס ב- 1947
פון נף (הגשר החדש), 1935, שמן על בדאלבר מארקה היה צייר נוף צרפתי ידוע במחצית הראשונה של המאה העשרים. מארקה למד בסטודיו המפורסם של גוסטאב מורו. ב-1905 השתתף עם מאטיס ואחרים בתערוכה הראשונה של הפוביסטים ב"סלון הבלתי תלויים", וציוריו היו מבין הבוטים שבהם. אבל מארקה לא היה מעוניין בבוטות כשלעצמה, אלא במסיביות של צורות ובהרמוניה של טונים. בהדרגה פיתח סגנון אישי של הרמוניה ופשטות, שהיה מבוסס על יצירת שטחים רצופים ואחידים תוך ויתור על הריצוד חסר המנוחה של האימפרסיוניזם.
בסגנונו של מארקה שלובים זה בזה דיוק וקלילות, נחישות וערפול, ויש בו איזון יוצא דופן במראות הנתונים להשתנות מתמדת. בקרב מומחים חלוקות הדעות ביחס לאותנטיות של הציור שבאוסף הכט.