עד שנות ה-30 של המאה ה-20 סבלה התעשייה בארץ-ישראל מתשתית דלה, מתחרות עם מוצרים מיובאים ומיחס של 'בת חורגת' לעומת החקלאות מצד מוסדות היישוב. העלייה ממרכז אירופה הייתה אחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות הייצור התעשייתי בארץ ישראל. הסכם ה"העברה" אפשר להמיר הון ורכוש של העולים לאמצעי ייצור ולהביאם לארץ. כך הביאו עימם עולים אלה ציוד יעיל ומודרני לארץ ישראל. הם הנהיגו שיטות ייצור חדשות של מוצרים קיימים והביאו לידי תנופת פיתוח במגוון ענפים. 70 אחוז מההון שהשקיעו עולי מרכז אירופה בתעשייה הופנה לארבעה ענפים עיקריים: מתכת, מזון, טקסטיל ונייר. תרומתם ניכרה בהקמת בתי חרושת ובפיתוח מגוון מוצרים ושיטות ייצור בתחומים אלה, וגם בתחומי תעשייה אחרים: חומרי ניקוי, תעשיות כימיות, אופטיקה, מוצרי חשמל ועוד. לא כל המפעלים שייסדו עולי מרכז אירופה שרדו במשך השנים. חלקם נתקלו בקשיי מימון והושפעו גם משינויים פוליטיים מקומיים וגלובליים. ואולם המפעלים הקיימים עד היום הם חלק נכבד מכלכלת מדינת ישראל.