יוסף ישראלס

נולד בכרונינגן ב- 1824 – נפטר בהאג ב-1911

ג’וסף ישראלס היה צייר הולנדי יהודי בן למשפחה של חלפן כספים. הוא למד אמנות אצל קורנליוס קרוסמן באמשטרדם וב”אקול דה בוזאר” בפריס, וכפי שהיה מקובל, למד להעתיק את ציוריהם של גדולי האמנים המוצגים בלובר. בהדרכת ארי שפר צייר ישראלס כמה סצנות מסיפורי התנ”ך בסגנון רומנטי, ובעת שהותו בפריס הכיר גם את אסכולת ברביזון. בשנת 1847 חזר ישראלס להולנד וצייר דיוקנאות ונושאים היסטוריים, ולעיתים קרובות שב וצייר נושאים יהודים.

ב-1885, ולאחר שעבר לגור בכפר הדייגים זנדפורסט מסיבות בריאותיות, החל ישראלס לצייר נושאים מחיי הכפר: איכרים, דייגים וסביבתם הקרובה. ישראלס נחשב לאחד המייסדים של אסכולת הציור של האג. הוא זכה לפופולריות רבה בחייו בזכות רגישותו הפיוטית לאור ולצבע ולגישתו הרגשנית המוצהרת.