אוסף אוסקר גז

מבחר מאוסף אוסקר גז, אוניברסיטת חיפה
מוצג במוזיאון הכט

דד"ר אוסקר גז דה קסטלנואובו המנוח, אספן האמנות השוויצרי הנודע, העניק בשנת 1978 לאוניברסיטת חיפה אוסף של 137 עבודות, פרי יצירתם של 18 אמנים יהודים שנספו בשואה. ד"ר אוסקר גז, מייסד ונשיא מוזיאון פטיט פליי בז'נווה, החל להקים בשנת 1945 את האוסף שלו, ומיוצגים בו רוב הזרמים והאסכולות האמנותיים שרווחו באירופה בסוף המאה הי"ט ובראשית המאה הכ'.

מפגש מקרי עם עבודות של אמנים שנספו בשואה עודד אותו לחפש עוד עבודות בעלות אותו מאפיין. הרכבת האוסף נמשכה 30 שנה, ולאחר מכן נתרם האוסף לאוניברסיטת חיפה. כל ציורי השמן, האקוורלים, הרישומים והפסלים נמצאו ונרכשו בפאריס, שבה חיו ויצרו 18 האמנים במהלך הקריירה האמנותית שלהם, או בחלקה, ובה נעצרו בידי הנאצים ושותפיהם.

רוב האמנים המיוצגים באוסף גז, יחד עם רבים נוספים, נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז בדראנסי, קומפיין וגורס ומשם גורשו למחנות המוות.

אוסף אוסקר גז אינו רק יד זיכרון לאמנים שנספו בשואה, אלא גם תיעוד חשוב ליצירה של 18 האמנים שהיו חלק מ "אסכולת פאריס", וזאת הודות לרגישות ולנחישות שגילה ד"ר גז בהרכבת האוסף.

אנרי (חיים) אפשטיין

אנרי אפשטיין החל לצייר בעיר מגוריו, לודז', בסדנא משותפת לציירים היהודים בעיר, ולימים נסע ללמוד באקדמיה לאמנות במינכן. השתקע בפריס ב1931-, גר במושבת האמנים 'לה רוש' (הכוורת) ולמד באקדמיה לאמנות לה גראנד שומייר. הוא התיידד עם אוטרילו, פגש אמנים רבים והיה מעורב מאוד בשיח האמנותי של התקופה. הוא היה גם קרוב לאמנים היהודים הרבים שחיו בפריס והרבה לדון עמם בסוגיות של אמנות יהודית ואמנות בכלל.

עבודתו של אפשטיין עוסקת בנופים, איכרים ודייגים בעבודתם, תמונות פנים, דיוקנאות ועירום, מצוירים במכחול עשיר ורב חיות, סגנון שמאפיין רבים מאמני 'אסכולת פריס'. אפשטיין הציג את עבודותיו ב'סלון הסתיו' וב'סלון הטיולרי'.

אנרי אפשטיין נכלא במחנה הריכוז בדראנסי ב1944- ומשם נשלח לאושוויץ.

תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו הוצגה בפריס ב1946- ומבקר האמנות וולדמר ז'ורז' הוציא לאור מונוגרף על עבודותיו ב-Editions Triangle.

יוסף הכט

נולד בלודז', פולין , (1891-1951)

יוסף הכט למד באקדמיה לאמנות בקרקוב בין השנים 1914-1909 ולאחר מכן נסע לנורבגיה, שם עבד והציג עד 1919. ב-1920 הגיע לפריס, עסק בעיקר בתחריט, ולקח חלק פעיל בהקמת הארגון 'אמני תחריט צעירים עכשוויים' ב-1928. היה לו חוש יוצא דופן לקומפוזיציה וגישה ייחודית לאפיון פרטים ואלו באו לידי ביטוי במיוחד בתחריטי בעלי חיים, שראו אור במספר אסופות שאותן הפיק בין השנים 1938-1926. הכט הציג את עבודותיו ב'סלון הסתיו' וב'סלון הבלתי תלויים' וזכה בשתי מדליות זהב ביריד העולמי שנערך בפריס ב-1937.

הוא גם הציג בכמה ערים גדולות בארצות הברית, באנגליה, בפולין ובדרום אפריקה. שתי גרסאות עכשוויות גורסות כי יוסף הכט נספה במחנה השמדה בעוד שגרסה שלישית טוענת שנפטר בפריס ב-1951. על פי מידע שהגיע למוזיאון (בינואר 2011), ממר גאוף צ'מברס מחבר הערך "יוסף הכט" בויקיפדיה, האמן יוסף הכט שהה במהלך המלחמה באזור חקלאי סמוך לגבול שוויץ-איטליה. לאחר המלחמה שב לפריס ונפטר בסטודיו שלו מהתקף לב ב-1951.

אדולף (אייזיק) פדר

נולד באודסה, אוקראינה, (1887-?)

אדולף פדר קיבל חינוך מסורתי ב'חדר' ולאחר מכן למד בבית ספר חילוני. הוא השתתף במהפכת 1906 ברוסיה וכרבים מחבריו נאלץ לעזוב אותה. ב1909-1910 שהה בברלין ובג'נבה ולמד ציור, ואז עקר לפריס. בפריס המשיך את לימודיו שנתיים באקדמיה ז'וליאן ושנה נוספת בסטודיו של מאטיס. פדר הציג לראשונה ב'סלון הסתיו' ב-1912 ומייד לאחר מכן התקבל כחבר בסלון זה.

הוא צייר נופים, טבע דומם ודמויות. הוא התעניין באמנות פרימיטיבית, אסף פסלים אפריקאים וציורים אתיופיים, וכן הרבה במסעות. ב1926- ביקר פדר בארץ והתרשם מאוד מירושלים ומהטיפוסים המזרחיים, יהודים וערבים, שפגש. רשמים אלה באו לידי ביטוי במספר רב של ציורים ורישומים בנושאים יהודיים, שאותם לקח עמו בשובו לפריס.

כשכבשו הנאצים את פריס ניסה אדולף פדר ליצור קשר עם הרזיסטאנס, אולם ב1942- נתפס על-ידי אנשי המיליציה של פטאן ונכלא במחנה הריכוז בדראנסי, שם הרבה לצייר דיוקנאות. ב13- בדצמבר 1943 נשלח למחנה השמדה.
מונוגראפיה על אדולף פדר נכתבה על-ידי הסופר והמבקר היהודי-צרפתי גוסטאב קאהן.

ליאון וייסברג

נולד בפשוושסק (גליציה), פולין, 1895-1943)

ליאון וייסברג למד ב'חדר' ובבית ספר תיכון, ולמד אמנות באקדמיות של וינה (1910) ושל מינכן (1919). הוא הגיע לפריס ב-1924 וצייר בעיקר את מראות העיר, פרחים וסצינות קרקס. ליאון וייסברג הציג באופן קבוע בסלונים השונים של פריס, וב-1929 הציג את ציורו הידוע כלה יהודייה בגלריה בונפרטה. לאחר כניסת הגרמנים לפריס ברח לאזור החופשי של דרום צרפת, אולם ב18-בפברואר 1943 נעצר ונכלא במחנה הריכוז בגירס.

ב-2 במרץ הגיע למחנה הריכוז בדראנסי. ב-6 במרץ הועבר מדראנסי למיידאנק ונרצח בהגיעו לשם ב-11 במרץ 1943.

ב1980- יצא לאור בפריס קטלוג מורחב הכולל את עבודותיו המוכרות.

אלכס פאזיני (שאול פיינזילבר)

נולד באודסה, אוקראינה, (1892-?)

אלכס פאזיני למד באקדמיה לאמנות באודסה אצל קוסטאנדי, אמן ממוצא יווני שצייר בסגנון אימפרסיוניסטי. הוא הגיע לפריס ב-1922 ועסק שם הן בציור והן בצילום. פאזיני הציג את ציוריו ב'סלון הטיולרי' ובגלריות שונות בפריס, ואת צילומיו ביריד העולמי שנערך בפריס ב-1937. פאזיני נעצר ב-20 ביולי 1942, נשלח למחנה הריכוז בדראנסי, ומשם לאושוויץ, שם מצא את מותו.

מואיז (משה) כוגן

נולד בארגאייב, בסרביה, (1879-?)

מואיז כוגן התחנך בנעוריו ברוח המסורת היהודית. ב1903- החל את לימודיו באקדמיה לאמנות במינכן, היה חבר ב'אגודת האמנים החדשה' במינכן ולקח חלק בתערוכות שארגנה. ב1910- הגיע לפריס, הושפע מאוד ממיול, וגם זכה להערכה רבה מצדו. כוגן הציג ב'סלון הסתיו' ב1925- ונבחר לסגן נשיא ועדת הפיסול, מינוי יוקרתי ויוצא דופן לאמן זר. הוא הציג גם בגלריות שונות בפריס וכן בברלין, לייפציג, המבורג, מינכן ובערים נוספות בגרמניה.

כוגן נעצר על-ידי משטרת וישי ונכלא במחנה הריכוז בדראנסי. הוא נשלח למחנה השמדה ב22- בפברואר 1943.

ב1947- נערכה תערוכת זיכרון של עבודותיו בגלריית זאק בפריס.

מקס ז'אקוב

נולד בקווימפה (ברטאן), צרפת, (1876-1944)

מקס ז'אקוב היה משורר, סופר, מבקר אמנות וצייר. הוא עבר משבר דתי וב1915- המיר את דתו והוטבל לכנסיה הקתולית כשפיקאסו משמש כסנדקו. ב1917- פרסם אסופת שירים וב1921- פרש למנזר הבנדיקטיני שבסן בנואה סיר לואז. בשנים שלאחר מכן, ובמיוחד מ1926- ואילך הייתה יצירתו של ז'אקוב באמנות הפלסטית במיטבה, ועבודותיו הוצגו בפריס באופן קבוע בגלריות 'פרסייה' ו'ז'ורז' פטי'.

אשר ז'ורז'

נולד בורשה, פולין, (1884-1943)

אשר למד ארכיטקטורה, אך ב-1925 נסע לפריס מתוך מטרה להקדיש את עצמו לציור. יותר מאוחר עבר עם משפחתו להתגורר בעיר הנמל La Coitat, וצייר בעיקר נופים, טבע דומם ונושאים יהודיים. ב-1933 הציג ד'ורד' אשר ב"סלון הסתיו".
ז'ורז' אשר נעצר ונכלא במחנה הריכוז בגירס ב-1943, ומשם נשלח למחנה השמדה. רוב עבודותיו נעלמו.

נחום ארנסון

נולד בקרסלבקה, לטביה, (1943-1872)

רנסון גילה כשרון לחיתוכי עץ כבר בגיל צעיר ונשלח ללמוד בבית ספר לאמנות בוילנה. הוא לא שהה שם זמן רב וב-1982 עבר לפריס שם למד תקופה קצרה ב"אקדמיה לאמנויות דקורטיביות". אף כי בחר לחיות בצרפת ולספוג את תרבותה, לא התנתק משורשיו ושמר על קשרים עם יהדות רוסיה, ורבים מפסליו עוסקים בנושאים יהודיים, כמו יד הזיכרון קידו השם שפיסל בתגובה לפרעות קישינב ב-1903, ופסלים אחרים הנושאים את השמות בר מצווה והנביא.

ארנסון גם פיסל דיוקנאות של אישים מתחומי האמנות, המדע והפילוסופיה כמו למשל: טולסטוי, טורגנייב, בטהובן, דנטה ופסטר. ארנסון זכה בתואר כבוד של ממשלת צרפת על פסל שהציג ביריד העולמי שנערך בפריס ב-1937. נחום ארנסון ברח מצרפת ב-1940 עם פלישת הגרמנים. הנאצים החרימו את את יצירותיו ואת אוספיו ומכרו אותם במכירה פומבית, ורק עבודות בודדות מכלל יצירותיו שרדו. נחום ארנסון מת בניו יורק ב-1943.

ברלין אברהם

נולד בניזשין, אוקראינה, (1894-?)

אברהם ברלין הגיע לפריס ולמד באקול דה בוזאר. צייר בעיקר את מראות פריס והציג את עבודותיו ב"סלון הסתיו", ב"סלון הטיולרי" ובגלריית פול אפל.

נטלי קרמר

נולדה בפריס, צרפת, (1891 או 1883-?)

מעט מאוד ידוע על נטלי קרמר, שציוריה נחנו ברוחניות ייחודית ועזת הבעה. קרמר היתה גם משוררת, וב-1927 פרסמה שני קבצי שירים בשם קולות נישאים שזיכו אותה בפרס ספרותי. אבל קרמר העדיפה את הציור והרגישה שכוח הביטוי שלו רב מזה של השירה. חלק מעבודותיה של קרמר נצלו והשתמרו על-ידי אספן אמנות בשם גרציאני ומאוסף זה עולה ששנותיה הפוריות ביותר היו 1938-1936. כשפרצה המלחמה מצאה לה נטלי קרמר מקום מסתור והמשיכה לצייר, אבל ב-1943 היא נעצרה ונשלחה לאושוויץ.

ז'אק גוטקו (יענקלה גוטקובסקי)

נולד באודסה, אוקראינה, (1900-?)

גוטקו הגיע עם הוריו לפריס כשהיה בן חמש, שם התחנך, ולימים למד באקול דה בוזאר. גוטקו עבד בתחילה כארכיטקט, לאחר מכן כמעצב תפאורות לסרטים, ורק בשלב מאוחר יותר החליט להקדיש את עצמו לציור – במיוחד צבעי מים ופסטל. גוטקו הציג ב"סלון הסתיו", בגלריית זק, ותערוכת יחיד של עבודותיו, שנערכה בגלריית ז'אן קאסטל ב-1939 הוכתרה בהצלחה ועוררה הדים, אך למרבה הצער, הייתה תערוכתו האחרונה.

ז'אק גוטקו נעצר ב-1942 ונכלא במחנה הריכוז בקומפיין. הוא צייר ורשם שם את מראות המחנה, כשגדרות תיל ומגדלי שמירה חוזרים ומופיעים בהם ותוחמים את ההתרחשות. ב-1943 נשלח גוטקו למחנה הריכז בדראנסי ומשם למחנה השמדה.

נתן גרונצוייג

נולד בקרקוב, פולין , (1880-1943)

נתן גרונצוייג הגיע לפריס לפני מלחמת העולם הראשונה. היה קשור לאמני 'אסכולת פריס', ואחדים מציוריו משקפים את הסגנונות הרווחים בקרב קבוצה זו. אולם הוא גם פיתח סגנון אישי מובהק – פיגורטיבי ומדוייק, תוך תשומת לב רבה לפרטים מאפיינים. גרונצוייג הציג את עבודותיו ב'סלון הבלתי תלויים' וב'סלון הטיולרי'. הוא נשלח לגרמניה ומצא את מותו במחנה ריכוז ב-1943.

ז'אק ציטרינוביץ'

נולד באודזיוואל, פולין, (1893-1942)

ז'אק ציטרינוביץ' למד ב'חדר' ובבית ספר מקצועי. במלחמת העולם הראשונה נשלח על ידי הגרמנים לעבודות כפייה במכרה פחם, וב-1918 השתתף במהפכת נובמבר בברלין. רק לאחר מכן נענה להזמנתו של הפסל נחום ארנסון שראה את עבודותיו עוד לפני המלחמה ועודד אותו לבוא לפריס. ציטרינוביץ' עבד במחיצתם של ארנסון ובורדל ויצר פסלים שהיו נאמנים לטבע עם נטייה למונומנטליות. הציג את עבודותיו ב'סלון הסתיו' ובגלריות שונות. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים, כולל המוזיאון לאמנות של פילדלפיה.
ציטרינוביץ' נעצר ביולי 1941, כשניסה לחצות את הגבול שבין צרפת הכבושה לדרום צרפת, שהייתה עדיין חופשית. נשלח לאושוויץ ונספה ב27- ביולי 1942.

קרל (טוביאש) האבר

נולד בלוטומייז'סק, פולין, (1885-1943)

עבד כמודל לציירים בעת שחי בלודז', ולימים החל לצייר בעצמו. עקר לפריס וחי ועבד שם, אולם בשנות השלושים, בתאריך בלתי ידוע, חזר ללודז. עם פלישת הגרמנים עקר לביאליסטוק ועבד שם כמורה עד אשר הגיעו לשם הגרמנים. בגטו ביאליסטוק עבד האבר בסדנתו של אוסקר סטפנס, שם אולץ להעתיק יצירות של אמנים ידועי שם. קרל האבר נפטר בגטו באוגוסט 1943.

ז'ורז' קארס (קארפלס)

נולד בקראלופי, צ'כיה, (1880-1945)

כשרונותיו האמנותיים של ז'ורז' קארס נתגלו בגיל צעיר והוא קיבל שעורים פרטיים בביתו. בשנים 1905-1900 שהה במינכן ולמד ציור באקדמיה ותולדות האמנות באוניברסיטה. קארס הגיע לפריס ב-1908 ועבודתו זכתה להכרה תוך זמן קצר. לפני שעבר לפריס הוא צייר בסגנון אימפרסיוניסטי, אבל במהלך שהותו בה הושפע במיוחד מהקוביזם ועבודתו קבלה אופי אנליטי יותר. קארס עבד בטכניקות של רישום, פסטל וציור שמן בנושאים המקובלים של נוף, מראות העיר פריס, טבע דומם, עירום ודיוקנאות.

קארס היה איש משכיל והיה קשור הן למורשת היהודית והן לתרבות המערבית. הוא הציג את עבודותיו ב'סלון הסתיו', ב'סלון הטווילרי', בסלון בגרנובל וכן בג'נבה, אמסטרדם, לונדון ויפן. עבודותיו נמצאות כיום במוזיאונים בצרפת, צ'כיה, אוסטריה, גרמניה וישראל.

בעת שהנאצים פלשו לפריס שהה קארס בליון כאורחו של אספן אמנות מקומי. ליון לא הייתה עדיין תחת כיבוש וקארס הציג בה שתי תערוכות. עבודותיו מתקופה זו שמורות במוזיאון לאמנות של ליון. בדצמבר 1942, כשהסתבר שליון אינה בטוחה עוד, נמלט קארס והצליח לחצות את הגבול לשוויץ. בתקופת נדודיו ובעת שהותו בשוויץ הרבה לרשום ולצייר תמונות של פליטים המבקשים מחסה. למרות שלכאורה ניצל, מששמע על גורל משפחתו, שם קארס קץ לחייו ב-5 בפברואר 1945.

בחודשים נובמבר-דצמבר 1945 נערכה בפריס תערוכה מקיפה לזכרו של ז'ורז' קארס. תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו נערכה בשנת 1983, במוזיאון לאומנות מודרנית בטרויי (צרפת).

רומן קרמשטיק

נולד בוורשה, פולין, (1885-1942)

רומן קרמשטיק למד אמנות במינכן מ-1904 עד 1908. "במשך שלושים שנה, החל מתערוכתו הראשונה ב'זכנטה' (האגודה הוורשאית לעידוד אמנות פלסטית) ב-1909 ועד 1939 היה קרמשטיק מהדמויות החשובות והבולטות ביותר בחיי האמנות בפולין. על-אף שהתגורר בפריס מ-1911 ואילך (עם הפסקה בשנים 1922-1915), והציג דרך קבע ב'סלון הבלתי תלויים', ב'סלון הסתיו' וב'סלון הטיולרי', מעולם לא ניתק את קשריו עם מולדתו."* המשיך לקחת חלק בתערוכות פולניות כמו התערוכה הראשונה של אקספרסיוניסטים פולנים בקרקוב, 1917, ותערוכת הלגיון הפולני בלובלין, 1917 ואף "היה בין מקימי אגודת האמנים הפולנים 'ריתם', אחת הקבוצות החשובות ביותר באומנות הפולנית בין שתי מלחמות העולם."

ב-1939 נפטרה אמו של קרמשטיק, ובעת שפרצה המלחמה היה בוורשה. ב1940- עקר מביתו לגטו, וב-6 באוגוסט 1942 "… נורה למוות במהלך 'גרוסאקציון' – מבצע להכחדה סופית של גטו וורשה."*
ב-1997 נערכה במכון ההיסטורי היהודי בוורשה תערוכה רטרוספקטיבית רחבת היקף של עבודות קרמשטיק, ולרגל האירוע הוציא המכון קטלוג המכיל את כל עבודותיו.

* רנאטה פיאטקובסקה, רומן קרמשטיק, המכון ההיסטורי היהודי בוורשה, 1997.

יואכים ויינגרט

נולד בדרוהוביץ (גליציה), פולין, (1895-?)

יואכים ויינגרט למד ב'חדר' ובבית ספר תיכון. הוא החל את לימודי האמנות ב1912- בבית הספר לאמנות שימושית בוויימאר והמשיך באקדמיה לאמנות יפה בוינה. לאחר מכן עבר לברלין ושם עבד במשך שנתיים במחיצת הפסל ארכיפנקו. אחרי מלחמת העולם הראשונה חזר ויינגרט לגליציה וחי ועבד בלבוב עד 1925, עת עבר לפריס. בפריס המשיך ויינגרט לצייר ולהציג את עבודותיו בסלונים הרשמיים ובגלריות, אך הוא עבר משבר נפשי קשה שהשפיע, ללא ספק, על מהלך חייו ועל יצירתו. הוא בילה שנתיים בבית חולים לחולי נפש ושם יצר כמה מהמעולות שבעבודותיו.