יוצאי מרכז אירופה השתלבו בעמדות מרכזיות בענפי משק וכלכלה רבים בישראל, אבל בתחום הפוליטי הייתה השפעתם מצומצמת. הסיבות העיקריות לכך היו הקושי להשתלב במסגרות המפלגתיות של אנשי העלייה השנייה והשלישית, שהושתתו על מסורת ממשל שונה מזו שהייתה מקובלת במרכז אירופה.

יוצאי מרכז אירופה השתלבו בעמדות מרכזיות בענפי משק וכלכלה רבים בישראל, אבל בתחום הפוליטי הייתה השפעתם מצומצמת. הסיבות העיקריות לכך היו הקושי להשתלב במסגרות המפלגתיות של אנשי העלייה השנייה והשלישית, שהושתתו על מסורת ממשל שונה מזו שהייתה מקובלת במרכז אירופה.
גם קשיי השפה תרמו למיעוט השפעתם של יוצאי מרכז אירופה בתחום הפוליטי. מכיוון שהניסיונות להשתלב במפלגות קיימות ובמיוחד בהנהגותיהן לא צלחו תחילה, נסללה הדרך לחיפוש מסגרת נפרדת להתארגנות פוליטית של יוצאי מרכז אירופה. תחילה הייתה זו "קידמה" (1934), אחריה "אחדות העם" (1938) ולבסוף "עלייה חדשה" ((1942, אבל אף לא אחד מגופים אלה ייצג את מגוון הדעות בקרב עולי מרכז אירופה, וספק אם אפשר לדבר בהכללה על השקפותיה הפוליטיות של העלייה "הדוברת גרמנית."
בשנת 1948השתלבו יוצאי מרכז אירופה בכנסת ישראל במגוון המפלגות הפוליטיות. במנהל הציבורי השתלבו יוצאי מרכז אירופה בעיקר במשרד העבודה, במשרד הרווחה, במשרד המשפטים ובשירות החוץ של מדינת ישראל.