דרך הדורות
בשנת 1975 הגה ד"ר ראובן הכט ז"ל את רעיון הקמתו של פארק מוזיאוני, שיכלול מבנים אותנטיים משוחזרים, המייצגים תקופות שונות בתולדות ארץ־ישראל. הפרויקט שהציע ד"ר הכט, היה מבוסס על איתור שרידי מבנים קדומים צפויים להרס, במקומות שונים בארץ, העברתם מאתריהם לשטח שיועד להקמת הפארק המוזיאוני ושחזורם לאורך שבילים מוקפים חורש וצמחייה טבעית.
מבנה מגורים
התקופה הכנענית הקדומה II־III
במרכז המבנה חדר מעוגל ששימש למגורים. מסביבו מתקנים שונים, ששימשו למלאכות הבית: כתישת מזון, בישול ומחסנים לכלי עבודה. המבנה עשוי מסד אבן, וחלקו העליון שלא השתמר, היה עשוי, כנראה, יריעות בד ועור. לקירוי שימשו ענפי עצים.
אסמים לאחסון תבואה
אסמים לאחסון תבואה ממצודה ישראלית בנגב התקופה הישראלית (תקופת הברזל), 800־700 לפסה"נ
בנגב, סמוך לצומת דרכים חשוב, נחשפו מצודות אחדות, שנבנו זו על גבי זו במרוצת התקופה הישראלית (1000־600 לפסה"נ).
ארבעת האסמים שהועברו לאתר "דרך הדורות", נמצאו מחוץ למצודה שנבנתה בימי עוזיהו (המאה ה־ח' לפסה"נ).
חווה חקלאית מרמת מטרד
חווה חקלאית ומבני המגורים בתחומה מרמת מטרד (הר הנגב) התקופה הישראלית (תקופת הברזל), 1000־900 לפסה"נ
בית החווה והמבנים הצמודים אליה הועברו ל'דרך הדורות' מאתר שדה התעופה של רמת מטרד שבהר הנגב. החווה כוללת מספר מבנים צמודים, שנתגלו בחפירות משני צדי ואדי ברמת מטרד.
בית ישראלי מרמת מטרד
בית החווה דומה לבתים מטיפוס 'בית ארבעת המרחבים', שנבנו בתקופת המקרא בכל רחבי הארץ. המרחב האמצעי הוא חצר מרכזית פתוחה, ממנה נכנסו לשני מרחבים צדדים ואל מרחב אחורי רוחבי. המרחב האחורי היה כנראה החדר העיקרי של הבית ושימש חדר שינה. ואילו בחדרים הצדדיים וכן בחצרות שמסביב לבית, עשו מלאכות שונות הקשורות בטיפול בתוצרת החקלאית: כתישה, אפייה, בישול, אריגה, טווייה, אגירה וכדומה.
מבני מגורים בתחום החווה החקלאית
בית המגורים מורכב משני חדרים ובחזיתו חצר. בחצר מתקן מעוגל הצמוד לקירות הבית, ששימש כנראה אזור בישול. מדרום, בחלקו האחורי של הבית, צמודים לקיר שני מתקנים ששימשו בית מלאכה או מחסן לכלי עבודה. מסד הבית בנוי אבן, חלקיו העליונים היו כנראה עשויים יריעות בד ועור וכתקרה שימשו ענפי עצים.
בית מגורים ישראלי מרמת מטרד
בית המגורים מורכב משני חדרים ובחזיתו חצר. בחצר מתקן מעוגל הצמוד לקירות הבית, ששימש כנראה אזור בישול. מדרום, בחלקו האחורי של הבית, צמודים לקיר שני מתקנים ששימשו בית מלאכה או מחסן לכלי עבודה. מסד הבית בנוי אבן, חלקיו העליונים היו כנראה עשויים יריעות בד ועור וכתקרה שימשו ענפי עצים.
`
מבנה קבורה מפלמחים
מבנה קבורה מפלמחים (מישור החוף הדרומי) התקופה הכלקוליתית 4500־3300 לפני הספירה
מבנה הקבורה הועתק לאתר 'דרך הדורות' מבית קברות שנחשף צפונית-מזרחית לקיבוץ פלמחים (מישור החוף הדרומי). בית הקברות כלל עשרות מבני קבורה, מלבניים ועגולים, בנויים מאבן כורכר. פתחי המבנים פנו לכיוון צפון והיו חתומים באבן כורכר. בחלק מהמבנים התגלו מצבות עשויות אבנים שטוחות. שיטות הקבורה היו מגוונות וכללו קבורה בתוך תא חפור או חצוב ברצפת המבנה, בקנקני חרס, או קבורה משנית בגלוסקמאות (תיבות) אבן
`
מבנה מגורים וקבורה מרמת מטרד
מבנה מגורים וקבורה מרמת מטרד (הר הנגב) התקופה הכנענית (הברונזה) התיכונה א', 2200־2000 לפסה"נ
המבנה מורכב מחצר מעוגלת, המשותפת לכמה חדרי מגורים מעוגלים וממתקני מלאכה, הסדורים סביבה. בשלב מסוים בתולדות המבנה, הפכו שני חדרי מגורים לטומולי (מלטינית: טומולוס = גל אבנים). קברי הטומולי בהר-הנגב עשויים תיבה, שרצפתה וקירותיה בנויים לוחות אבן שטוחים ובתוכה הונח המת כשהוא מכווץ. את התיבה כיסו בלוחות אבן, ומעליה ומסביבה ערמו גל אבנים ועפר.
`
בתי־בד מחורבת קסטרא התקופה הביזנטית
בתי בד מחורבת קסטרא התקופה הביזנטית, מאות ד־ז לסה"נ
חורבת קסטרא, במבואות הדרומיים של חיפה, נמצאה על התוואי בו תוכננה מנהרת הכרמל. משום כך, נערכו באתר חפירות הצלה, על־ידי רשות העתיקות, בין השנים 1993־1997. באתר נתגלתה עיר מהתקופה הרומית-ביזנטית, שכלכלתה התבססה על ייצור יין ושמן זית בכמויות גדולות, כפי שמעידים 7 בתי-בד ו־11 גתות. בשנת 1997 הועברו שניים מבתי-הבד לאתר 'דרך הדורות' שבפארק הכרמל, על-ידי תחום השימור שברשות העתיקות.
הפקת השמן
שמן הזית הופק בשני שלבים: ריסוק הזיתים וכבישת רסק הזיתים. לצורך פעולות אלה נבנו שני מתקנים:
1) מתקן הריסוק המורכב מאגן ומאבן ריסוק.
2) מתקן כבישה מסוג מכבש קורה ומשקולות.
מתקן הכבישה על־ידי סיבוב הכננת מתקצר החבל ומתלפף על הכננת, המשקולות מתרוממות והקורה יורדת. נוצר לחץ על הזיתים המרוסקים שבעקלים, ונוזל הפרי שהכיל חומרים יבשים, מים ושמן, נאגר בבור האיסוף. מים חמים, שהוזרמו לבור האיסוף, זירזו את הצפת השמן על פני המים. שמן זה נאסף בעזרת כלים.
