אוצרת התערוכה: עפרה רימון
פתיחת התערוכה: נובמבר 1999

פתח דבר: עפרה רימון

בספר איוב העוסק בסוגיית הצדיק הסובל והצדק האלוהי, ‘מאלץ’ איוב את האל להוציא את צדקתו לאור. בתשובת האל (לח־מא) לשאלות איוב הנוקבות, הוא מציג את נפלאות העולם אשר ברא, עולם אשר ברא, עולם אשר האדם, בהיותו חלש וקצר דעת, אינו מסוגל להבין.

בתשובתו מתוארות גם נפלאות הבריאה המתגלות בשגרת חייהם של בעלי־חיים: “התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא. כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב. מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו יתעו בלי אוכל. הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמר” (מח 38־לט 1).

ספר איוב הוא דוגמה לקסם שהילכו בעלי־חיים, בתכונותיהם, ובאורחות חייהם, על משוררים וסופרים בימי קדם, ועדות להיותם מקור השראה בחיבוריהם. אוסף בעלי־חיים של ד”ר ליאו מילדנברג הוא עדות לקסם זה, שנשבו בו אמנים קדמונים, ובאמצעותם נשבה בו גם האספן עצמו.

בעלי־חיים באוסף מילדנברג אינם כוללים יצורי כלאיים או מפלצות, אלא משקפים את המראה הטבעי של החיות, כפי שתוארו בידי האמן הקדמון בציור, בפיסול או בתבליט. המראה הטבעי הוא למעשה ביטוי לקשר רב־הפנים בין האדם לבין החיה, קשר שהיה משמעותי במיוחד בימי קדם. לעתים, נעשתה הנצחת בעל־חיים ממניעים אמנותיים: במטרה ‘ללכוד’ באמצעות התיאור הפלסטי את בעל־חיים, תוך כדי הבלטת תכונותיו, המטילות אימה, או המעוררות פליאה, המסקרנות או המשעשעות, אשר שבו את עין האמן. לעתים, הייתה ליצירה של האמן משמעות סמלית: בעלי־חיים סימלו תכונות נעלות, ייצגו סמלים אלוהיים או גילמו את האלוהויות עצמן. בהקשר זה ביטא בעל־חיים את תפיסת העולם של התרבות, באזור והתקופה שאותם ייצג האמן הקדמון ואליהם השתייך.

אוסף בעלי־החיים, שראשיתו לפני כיובל שנים, מונה כמה מאות פריטים שמקורם בעולם העתיק: המזרח הקדום, מצרים, יוון ורומא, וזמנם למן האלף הרביעי לפסה”נ ועד האלף הראשון לסה”נ. האוסף הוצג בהרכבים ובהדגשים שונים במוזיאונים בארצות־הברית, אירופ וישראל. התערוכה “כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו” (בראשית מט 9) – דמויות בעלי־חיים מאוסף ליאו מילדנברג הנערכת במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה, מתמקדת במבחר פריטים המייצגים שתי קבוצות, שההפרדה ביניהן לא קלה ולא תמיד היא חד־משמעית: בקבוצה הראשונה נכללי בעלי־חיים שנוצרו מתוך צרכים פולחניים: כאלה המייצגים אלים, או כאלה שנחשבו לבני לוויתם או לחיות המקודשות להם, או בעלי־חיים, המעטרים כלים וחפצים ששימשו לצורכי פולחן. עם הקבוצה השנייה נמנים פריטים שנוצרו כדי לענג את האדם המתבונן ביצירת אמנות, המייצגת את נפלאות הטבע, או כאלה המעטרים כלים וחפצים שונים שהיו בשימוש לצורכי חולין של האדם. ד”ר ליאו מילדנברג, שהיה ידיד ורע של ד”ר ראובן הכט ז”ל, מלווה את המוזיאון מאז היווסדו בשנת 1984. משום כך, לתערוכה זו, הנערכת באגף החדש לתערוכות מתחלפות, שנחנך בסתיו שחלף, יש משמעות מיוחדת, והיא מבטאת את הקשר האמיץ בין ד”ר ליאו מילדנברג לבין מוזיאון הכט, שבאוניברסיטת חיפה. תודותינו להנהלת קרן הכט, שבסיועה הופקו התערוכה והקטלוג המלווה אותה. תודתנו גם לד”ר הלנה מנגו, אוצרת המוזיאון של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת ציריך, שסייעה רבות בארגון התערוכה.