פתח דבר: עפרה רימון

התערוכה חכמת העצמות העתיקות – המחקר הארכאו־זואולוגי היא פרי שיתוף פעולה בין מוזיאון הכט לבין המעבדה לארכאו־זואולוגיה של החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. דימויים של בעלי־חיים באמנות הקדומה היו במוקד התערוכה כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו –

דמויות בעלי־חיים מאוסף ליאו מילדנברג,שהוצגה במוזיאון בשנת 1999. בתערוכה זו הצגנו את אוסף ייצוגֵי בעלי־החיים באמנות הקדומה של ד”ר ליאו מילדנברג, שהיה ידידו של ד”ר הכט, תוך התמקדות בניתוח האמנותי של הפריטים כמייצגים את תפיסת העולם של התרבות, האזור והתקופה שאליהם השתייך האמן שיצרם. כן עסקנו במשמעותם הסמלית כמייצגים תכונות נעלות וסמלים אלוהיים, או כמגלמים את האלוהויות עצמן.

התערוכה שאנו פותחים השנה שונה בכך שאין היא עוסקת בתיאור בעלי־החיים באמנות הקדומה ואין היא מוצגת במרוכז בחלל נפרד, אלא היא מתפרסת על פני החלל של תצוגת הקבע ומשתלבת בתוך מוצגיה ונושאיה. שרידי השלדים של בעלי־החיים המתגלים בחפירות הארכאולוגיות, והעומדים במוקד המחקר הארכאו־זואולוגי, מוצגים סמוך למוצגים בדמות בעלי־חיים או סמוך לחפצים שנעשו מעצמות בעלי־חיים, וכך הם מרמזים על ההדדיות שבקשר רב־הפנים, בין האדם לבין בעלי־החיים שהיו בסביבתו בימי קדם. אנו מקווים שבאמצעות התערוכה הנוכחית יתוודעו המבקרים למחקר הארכאו־זואולוגי, שהוא תחום חדש ומתפתח בתוך המחקר הארכאולוגי.

תודתנו לאוצרי התערוכה פרופ’ גיא בר־עוז, ראש החוג לארכאולוגיה ומנהל המעבדה לארכאו־זואולוגיה באוניברסיטת חיפה, ולארכאו־זואולוגים שאצרו יחד אתו את התערוכה, ד”ר ליאור וויסברוד ורועי שפיר. תודתנו לחוקרים שהשתתפו ביום העיון שנערך לרגל פתיחת התערוכה ולמי שסייעו בהכנת התערוכה: לד”ר ראובן ישורון, ענבר קטלב, ד”ר עירית זוהר אוצרת אוספי הטבע של בית מרגולין במכללת אורנים, הדס מוטרו מבית הספר לרפואה וטרינרית ע”ש קורט באוניברסיטה העברית, נעמה מאירוביץ מנהלת מוזיאון יפו לעתיקות, לעובדי רשות העתיקות ובמיוחד לאלגרה סבריאגו ולד”ר מיכאל סבן.