אדוארד מאנה – ‘נוף בז’יוורני, אפקט שלג’
אמן: מאנה, אדואר Édouard Manet
מדיום: ציור
מוצא:
זרם: אימפרסיוניזם
תקופה: 1886
חומר/טכניקה: שמן על בד
מידות בס”מ: גובה: 65
רוחב: 81
מספר אינוונטר: P-182
תיאור: יצירה זו נרכשה על-ידי ד”ר הכט תחת הכותרת אפקט שלג – נוף בז’יוורני משנת 1878. היא הוצגה בשם זה בהוטל דרואו בפריס ב-1974. ואולם, בספרו של דניאל ווילדנשטיין, Claude Monet, Biographie et Catalogue Raison, 1979, מופיע ציור זה כחלק מגוף עבודות שנעשו בז’יוורני ב-1886 וכותרתו הכפר ז’יוורני בשלג. לפי ווילדנשטיין, הבתים שלמרגלות הרכס והשדות שמאחוריהם מתארים את רובע פרסואר בז’יוורני, שם גר מונה החל מ-1883.
1. במוזיאון מרמוטן מוצג רישום מ-1886 שמתאר את אותם בתים, מאותה נקודת מבט, וכותרתו “בתים בז’יוורני”
2. ז’יוורני הוא כפר צרפתי אופייני, ונמצא למרגלותיו של רכס גבעות החולש על אזור שדות כקילומטר וחצי מנהר הסיין. בתקופתו של מונה היו בו שני רחובות, ולאורכם בתי אבן נמוכים מצופים בגבס בגוונים דהויים של ורוד וירוק, ומקורים בגגות רעפים או קש. הדפנות הצרות של הבתים פנו להר, והשדות שמאחוריהם הם המקום שבו עתיד היה מונה לצייר את סדרת ערמות השחת המפורסמת. עבודה זו לא יכולה להיות משנת 1878 משום שבשנה זו גר מונה בווטיי. גם ווטיי נמצא לאורך הסיין בקרבת גבעות ובתיו דומים לאלו שבז’יוורני, אך בווטיי הצד הרחב של הבתים הוא זה שפונה כלפי הגבעות
3. בשנות השמונים צייר מונה לעתים קרובות את הבתים למרגלות הגבעות בז’יוורני, וקטעים של השדות שמאחוריהם נראים בין העצים.
4. לפי המראה בציור שבאוסף הכט, ניתן להסיק שמונה מיקם את עצמו במדרון הגבעה מעל הבתים.
מונה נהג לשאת עמו כמה בדים שאותם החליף בהתאם לאור או למזג האוויר המשתנה. הוא התחיל את הציור בסקיצת פחם והמשיך בצבע כשהוא משתמש בארבעה או חמישה צבעים לא מעורבבים. הדו-שיח בין השמים לבין הקרקע המכוסה בשלג בציור זה בא לידי ביטוי בניואנסים רבים של צבעים בהירים. מזג אוויר מעונן הביא את מונה לכך שיאמץ יחסי צבע טונאליים (כלומר, בהירים-כהים). אפקט השלג כאן הוא כמעט טונאלי, אך אין אפורים של ממש; במילים אחרות, אין בליעה של אור. האפורים מתורגמים לערכים של צבע, במקרה זה גוונים של כחול וורוד. החלוקה האופקית לאזורים מקבילים של שמים ושלג, שנתמכת על-ידי הגגות האופקיים, יוצרת תחושת חלל באופן שזה נעשה בציורים מן המזרח הרחוק. הקווקווים האנכיים של העצים נראים גם הם כלקוחים מציור סיני; הם תורמים למבנה הציור מבלי לשבש את ההתפתחות האופקית של החלל. מרקם התמונה נוצר על-ידי נגיעות אחידות. אחידות זו מופרת רק על-ידי משיכות מברשת המתארות כתמים של שלג מלוכלך לרגלי ההר או על הגג הקרוב, ויוצרות תחושה של תנועה בקומפוזיציה שמכל בחינה אחרת היא שקטה ומאוזנת.
אגף: אמנות
