ד”ר ראובן הכט ז”ל 1993-1909

ד”ר ראובן הכט נולד באנטוורפן, בלגיה, ב־1909 וגדל בבזל שבשוויץ, שם הדריך בצעירותו בתנועת הנוער הציונית ‘כחול־לבן’. בשנים 1928־1933 למד באוניברסיטאות של מינכן, ברלין והידלברג, ולקח חלק בהתאגדויות אקדמאים ציונים (K.J.V.). ב־1933 הוענק לו תואר דוקטור במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת הידלברג. בנוסף לתחום התמחותו המקצועית, למד גם ארכאולוגיה, תולדות האמנות, היסטוריה של העולם העתיק, מדעי הטבע, תיאטרון ועיתונות. העניין שלו באיסוף ארכאולוגיה ואמנות התפתח בד בבד עם הלהט הציוני, ושני התחומים היו כרוכים זה בזה כל ימי חייו.

עוד בתחילת המאה הקימו אביו ודודו של ד”ר הכט את קונצרן נפטון־רנניה, קבוצת חברות שהפעילו קווי תחבורה לאורך הנהרות ריין, מיין ונקאר. זה היה הבסיס להכשרתו העסקית של ד”ר הכט מגיל צעיר והוא היה מעורב בפעילות בענף זה עד יומו האחרון.

ב־1936 עלה ד”ר הכט לפלשתינה, וב־1939 יצא בשליחות האצ”ל לאירופה. הוא פתח משרד ‘עליה ב’ בציריך ובפריז, ייצג את ‘הארגון’ בארצות רבות, והיה פעיל הארגון הרוויזיוניסטי העולמי ‘הצוה”ר’ ובארגון הציוני החדש ‘הצ”ח’. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש ד”ר הכט כנציג ארגוני הצלה יהודים שונים בשוויץ, ולאחר המלחמה היה מעורב בפעולות הצלה במערב אירופה.

ד”ר הכט שב לישראל מיד לאחר קום המדינה, והציע לממשלה הזמנית להקים רשת ממגורות בנמלי ישראל. את הזכיון להקמת ‘דגון’ בתי־ממגורות לישראל בע”מ בנמל חיפה קיבל ב־1950. ב־1981 הקים גם את ‘ממגורות אשדוד’.

ד”ר הכט שימש כיועצם האישי של ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר, התלווה אליהם בשליחויות ולמסעות ממלכתיים, ותרם רבות להסברת העמדה הישראלית, בעיקר במדינות מערב אירופה.

מאז קום המדינה שימש ד”ר הכט כחבר בועדות ממשלתיות בנושאי תרבות ואמנות כמו הועדה הציבורית מטעם בנק ישראל לתכנון שטרות כסף, מעות ומטבעות זיכרון, המועצה הארכיאולוגית והמועצה הישראלית לתרבות ואמנות מטעם משרד התרבות והספורט. הוא היה מיוזמי וממקימי אוניברסיטת חיפה, ונמנה עם חבר הנאמנים והועד הפועל שלה מ־1971 ועד יום מותו ב־1993. ב־1973 הקים באוניברסיטת חיפה את ‘מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה’, וב־1974 את ‘הקתדרה לציונות והיסטוריה ע”ש ראובן הכט’. ב־1978 הגה את רעיון “דרך הדורות”, הגן הארכאולוגי בפארק הכרמל. ב־1984 יזם והקים באוניברסיטת חיפה את מוזיאון הכט. ב־1984 היה ד”ר הכט הראשון שהוענק לו תואר ד”ר כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.

ד”ר הכט קיבל פרסים ואותות כבוד רבים בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות, ביניהם ב־1986 זכה באות ההומניטריות המיוחד של ארגון בני ברית העולמי. גולת הכותרת הוא פרס ישראל למפעל חיים ותרומה לחברה ולמדינה ב־1984.

ד”ר הכט נפטר בשנת 1993 ונטמן בחלקת האצ”ל והלח”י בבית העלמין בחיפה.