ז'קוב מקס

נולד בקווימפה ב- 1876 – נפטר בדראנסי ב- 1944
מקס ז'קוב, יהודי צרפתי, היה צייר, משורר, סופר, מחזאי ומבקר, והיה לו חלק חשוב בעיצוב אופיה של התנועה הקוביסטית בשנותיה הראשונות ובהתפתחות של כיוונים חדשים בשירה המודרנית בתחילת המאה העשרים. שירתו הייתה מורכבת מתערובת של יסודות יהודים, ברטונים, פריסאים וקתולים. המשורר קרל פליים תאר כיצד "... ז'קוב הג'ינג'י עלה על שולחן בקפיצה, נופף במגבעתו, טחב את אצבעו לתוך מקטורנו ודקלם שיר סטירי כשהוא שורק ומכרכר בין בית לבית".1 ז'קוב ניהל אורח חיים בוהמייני במשך אי אלו שנים, אך לפרקים עברו עליו תקופות של חשבון נפש והתבוננות, ב-1915 התנצר וב-1921 נכנס לתקופה של התבודדות חצי נזירית במנזר שבסנט-בנואה-סיר-לואר. בשנים אלה צייר תמונות מחיי פריס וסביבתה בשמן, בגואש ובפסטל. במלחמת העולם השנייה נשלח ז'קוב למחנה הריכוז בדראנסי שליד פריס, ונפטר שם ב-1944. רבים מציוריו מוצגים במוזיאון של קווימפה, עיר הולדתו.
מונמרטר, 1931
מונמרטר, 1931
גואש וגיר צבעוני על נייר
הדפס