מודליאני אמדאו

נולד בליבורנו ב- 1884 – נפטר בפריס ב- 1920

מודילאיני נולד בליבורנו שבאיטליה למשפחה יהודית ספרדית דלת אמצעים אך בעלת מסורת תרבותית עשירה. הוא הגיע לפריס בגיל 22 לאחר שמונה שנים של הכשרה אקדמית באמנות, היה חדור הערכה רבה לגדולי האמנות של המאות שעברו, והתעניין מאוד בספרות ובמיוחד בשירה. מודיליאני התגורר במונמרטר, למד באקדמיה הפרטית של קולורוסי והרבה להשתתף במפגשים של אמנים ומשוררים מהאוונגרד. לא פעם נאמר שהוא העריך מאוד את מאטיס ואת פיקאסו, אולם חוקרים טוענים שבאמנותו לא הייתה התייחסות לפוביזם או לקוביזם. מודיליאני העריץ את הציירים האיטלקים של המאה הארבע-עשרה, במיוחד את האסכולה של סיינה, וכן התעניין באמנות פרימיטיבית בכלל ואפריקאית בפרט. האחרונה הייתה "להיט" באותה תקופה, וסביר להניח שמודיליאני ראה את תערוכת האמנות האפריקאית שהוצגה בטרוקדרו ב-1906.

בסתיו 1907 פגש מודיליאני רופא צעיר בשם ד"ר פול אלכסנדר, שקנה את מרבית ציוריו המוקדמים. הרופא הזמין אותו לבוא לעבוד במושבת האמנים שהקים ברחוב "הדלתא". לשניהם היה עניין משותף בספרות ובשירה, ועד מהרה הפכו לידידים טובים. ניתן להגדיר את עבודתו של מודיליאני כגרסא אישית של אקספרסיוניזם. ההיבט האקספרסיוניסטי בעבודתו הוא העיסוק בנושאים החודרים לנבכי הנפש, שלעתים קרובות נוגעות בכאב של הקיום האנושי, ושימוש מרובה בקווי מתאר חדים וצירופי צבעים דיסוננטיים. הוא פיתח סגנון אישי מאוד של צורות מוארכות ומפושטות שיוצרות תחושה של חיוניות ריתמית וחינניות קווית. מודיליאני מת בינואר 1920 בגיל 37 משחפת שהחריפה בשל צריכת אלכוהול וסמים. סוחרי האמנות, שבלמו את עליית מחירי ציוריו בחייו, פתחו במשא ומתן על רמת מחירים גבוהה יותר בעודם עומדים סביב קברו הטרי.

על "דיוקן מוד אברנט" ו"עירום עם כובע" מתוך: קטלוג מוזיאון הכט – אוסף האמנות, מאת לידיה גורוב.

דיוקן של מוד אברנט (1908)

ללא חתימה
שמן על בד (מצויר בצדו האחורי של ערום עם כובע) 80.6x50.1 ס"מ
עירום עם כובע, 1908

דיוקן מהמותניים ומעלה של אישה צעירה. פניה יפות, עיניה גדולות וכהות, שערה כהה קצר וגלי, סנטרה נחוש ושפתיה בולטות. ציור זה הוא מהמוקדמים שבציורי מודיליאני, שרובם נעלמו או שאינם נגישים, וכציור זה, רובם גם אינם חתומים. בעת הכנת הקטלוג הראשון של יצירותיו של מודיליאני זיהה פול אלכסנדר את המודל בתמונה זו כמוד אברנט, חברה משותפת שלו ושל מודיליאני. הציור יוצר תחושה של אימה. הפנים מגיחות מתוך רקע של גלים בסגול-כחול וצהוב-כתום, שיוצרים אווירה אלגנטית אך חסרת מנוחה. הפנים חיוורות, כמרוקנות מדם, העיניים עצומות ומבטאות מעין צער כמוס, והחושניות המוגזמת של השפתיים מקנה להם מראה מרושע. התלתל שנופל על המצח ומתלכד עם הגבה הימנית, המצוירת בקווים עבים וכהים, מוסיף למראה הזדוני. הצלליות הסגולות סביב העיניים והכתם הכחלחל על העין הימנית תורמים למראה של חרדה וייסורים, ויוצרים דיסוננס בין מוסריות מודחקת לבין חושניות אפלה. על-אף שמדובר כאן בדמות ספציפית, הדיוקן עוסק, למעשה, בדמות אידאית. דיוקן זה של מוד אברנט נוצר לפני שהגיע האמן לסגנונו הבשל. תהליך החיפוש והניסוי הוא שהוביל ליצירת דימוי אקספרסיבי ודרמתי זה.

×

עירום עם כובע (1908)

ללא חתימה
שמן על בד (בצדו האחורי של ציור זה נמצא דיוק של מוד אברנט) 80.6x50.1 ס"מ
עירום עם כובע, 1908

המודל בציור זה הייתה כנראה אותה נערה שמופיעה בציור היהודייה שהוצג בתערוכה קבוצתית בפריס ב- 1908. הצייר מתמיר אישה-דוגמנית לדמות של פאם פטאל לפי האידיאל של אר-נובו. אידיאל זה מבוסס על פנים מעוותות שמשקפות נשמה מיוסרת וחושניות אפלה ודוויה מהולה בסבל. הציור חזק ונחוש: הגו והידיים מתוארים בקו גס, וכך מתמקדת תשומת הלב של הצופה בפרטי הפנים – קווי העיניים והגבות הנוקשים, האף המעוגל, השפתיים האדומות המצוירות בהגזמה רבה והסנטר הנחוש. השער והכובע מצוירים כמקשה אחת עם תחושה מסוימת של נזילה. עבודה זו מושפעת מאוד מאמנות אפריקאית. הצורות המעוותות וחיטוב השפתיים שאולים ללא ספק מהמסורת הגרפית של הפיסול האפריקאי. לעומת זאת, הקומפוזיציה האלכסונית, הטיפול בשטחי הרקע מסביב לדמות, העיניים העצומות למחצה, והמראה הכללי העגום שייכים לתפישה של אר-נובו ותנועת הסצסיון.

×
עירום עם כובע, 1908
עירום עם כובע, 1908
שמן על בד
בצידו האחורי של ציור זה נמצא דיוקן של מוד אברנט
דיוקן של מוד אברנט, 1908
דיוקן של מוד אברנט, 1908
שמן על בד
מצויר בצידו האחורי של עירום עם כובע

הדיוקן הנעלם

הערה מאת עפרה גורי-רימון (2012)
הדיוקן הנעלם

הקטלוג "מוזיאון הכט, אוסף האמנות" מאת לידיה גורוב (עריכה: אסתר לוינגר), יצא לאור בשנת 1999. בקטלוג זה לא נכתב מאומה בהקשר לעובדה שהציור "דיוקן מוד אברנט" שצייר מודליאני בשנת 1908 צויר במהופך ביחס לציור "ערום עם כובע" שעל צידו האחר של הקנבס, ושצויר אף הוא בשנת 1908.

מאז היכנסי לתפקיד מנהלת ואוצרת מוזיאון הכט (אוקטובר 1989), הוטרדתי מהעובדה שמודליאני התעלם מהצופה הנאלץ להתבונן באחד משני הדיוקנאות במהופך.

לפני מספר שנים ביום בהיר אחד , ב-2002 בקרוב, נפתר המסתורין סביב הציורים. באותו יום תוך כדי הצגת הדיוקן של מוד אברנט לאורחים, הבחנתי בדיוקן אישה מתחת לשכבות הצבע המתארות את דיוקן מוד אברנט ובמהופך לו. בפרטי דיוקן זה ניתן להבחין במיוחד באזור הצוואר של מוד אברנט: זוג עיניים, גבות, אף, פה, קו מתאר הפנים וכובע אותו חובשת האישה על ראשה.

הייתה זו תגלית מרגשת, שאפשרה להבין את אשר ארע משני צידי הקנבס: תחילה צייר מודליאני את "ערום עם כובע", לאחר מכן צייר מצידו השני של אותו קנבס ובאותו כיוון את דיוקן האישה הנראית עכשיו מתחת לשכבות הצבע של "דיוקן מוד אברנט". מסיבה כלשהי החליט לוותר על דיוקן זה – הוא טשטש אותו באמצעות מריחת שכבות צבע, ואז סובב את הבד כדי לצייר את דיוקן מוד על החלק הנקי והבהיר יותר של הקנבס. כתוצאה מכך התקבלו שני ציורים מהופכים זה ביחס לזה משני צידיו של אותו קנבס.

אישה, ידיה שלובות על חזה
אישה, ידיה שלובות על חזה
או ראש של אישה, ? 1914
עפרון
דיוקן של ג'ין הבוטרן עם כובע ומעיל, 1917
דיוקן של ג'ין הבוטרן עם כובע ומעיל, 1917
עיפרון
עירום בישיבה מסתרקת,   1917-1916
עירום בישיבה מסתרקת, 1917-1916
עיפרון
הדפס