ירושלים - חפירות הר הבית

במשך שנים רבות לא התאפשר לקיים חפירות ארכיאולוגיות מסודרות בירושלים; אלה החלו רק במאה הי"ט ונערכו בכמה אתרים ותחת מגבלות רבות. על אף הנסיבות המקשות, נתגלו בחפירות שרידי יישוב החל מהתקופה הכלקוליתית ועד ימינו.

רבים מסודותיה הארכיאולוגיים של העיר נשארו חתומים עד מלחמת ששת הימים, אך מאז נערכו בעיר חפירות ממושכות ויסודיות שהתמקדו, בין השאר, באזור הכותל המערבי והכותל הדרומי של הר הבית, ברובע היהודי, באזור מגדל דוד, בהר ציון ובעיר דויד.

החפירות הארכיאולוגיות, בהן נתגלו ממצאים רבים מתקופות שונות ובעיקר מתקופת הבית הראשון והבית השני, חושפות את עברה המפואר של העיר.
אבן מגולפת משער חולדה בהר הבית
אבן מגולפת משער חולדה בהר הבית
באדיבות רשות העתיקות
קדרות, נמצאו הפוכות זו על זו
קדרות, נמצאו הפוכות זו על זו
מאות ז'-ו' לפני הספירה
באדיבות רשות העתיקות


ממצאים מימי הבית הראשון

שרידי ירושלים מימי בית ראשון התגלו בחפירות שונות: בעיר דויד, ברובע היהודי, ליד הר הבית ובהר ציון. עיקר הממצאים הם מן השלבים המאוחרים של תקופת ממלכת יהודה,(המאות ח'–ו' לפסה"נ). מקור הממצאים שלפנינו בהריסות בניין מפואר ששרידיו נחשפו בחפירות ליד הר הבית. הקעריות הממורקות להפליא מעידות על רמה גבוהה של קדרות ועל מעמדם של תושבי הבית. שלושת הקנקנים, ששימשו אולי להחסנת שמן, הם רק מדגם מתוך קבוצת קנקנים גדולה מאוד שנתגלתה במרתף הבית. ארבע הקדרות הגדולות נתגלו כשהן הפוכות בערמה, ככל הנראה בצורה שבה השאירו אותן בעליהן האחרונים. הבניין עצמו נהרס בחורבן העיר בשנת 586 לפסה"נ

למעלה

ממצאים משלהי ימי בית שני

שפע רב של ממצאים משלהי ימי בית שני נחשפו בחפירות שונות בירושלים. הממצאים שבתצוגה נתגלו בחפירות שערך פרופ' בנימין מזר סמוך להר הבית. בולטים בהם הפריטים הארכיטקטוניים הקשורים במפעל הבנייה של הורדוס. בניית חומות הר הבית ושעריהם הייתה חלק ממפעל חידוש המקדש. שרידים מפוארים משערי חולדה המוצגים כאן מעידים על פארה של העיר בתקופה זו. בולטים במיוחד הם חפצי היום-יום העשויים אבן גיר רכה (קירטון) המעידים על תעשיית אבן מפותחת בירושלים. השימוש הנפוץ בכלי האבן קשור, ככל הנראה, לחוקי טומאה וטהרה באותה תקופה. הכלים האופייניים הם אגנים (כלי קיבול), שולחנות ושעוני שמש.
בקברי משפחה חצובים בסלע שנתגלו בירושלים וסביבותיה וביריחו, נמצאו גלוסקמאות - מכלי אבן, ששימשו לקבורה של ליקוט עצמות. בגלוסקמאות הוטמנו עצמות נפטרים יהודיים שהובאו לקבורה שנייה, מנהג שרווח בתקופה זו, והתקשר לאמונה היהודית המתחזקת בדבר תחייתו של כל נפטר בגופו, מתוך שלדו (משנה, סנהדרין ו, ה-ו; בבלי, סנהדרין מז, ע"ב).
הגלוסקמאות מגולפות באבן מקומית רכה (קירטון) ומרביתן אינן מעוטרות. העיטור, אם הוא מצוי, נעשה בגילוף, בחריתה או בצביעה. דגמי העיטורים שעל הגלוסקמאות מגוונים, והם כוללים דגמים צמחיים, גיאומטריים ואדריכליים. על חלק מהגלוסקמאות כתובות בעברית, ארמית או יוונית, המציינות את שם הנפטר. על אחת הגלוסקמאות בתצוגה מופיעה כתובת בארמית, שנחרתה מעל לעיטור, המציינת את שם הנפטר "יהודה בר יהוחנן בר יתרא".

למעלה

גלוסקמאות יהודיות
גלוסקמאות יהודיות
מאה א' לפני הספירה - מאה א' לספירה
z