חולי ומרפא בימי קדם (1997)
אוצרת התערוכה: עפרה גורי-רימון

פתח דבר (מתוך קטלוג התערוכה): עפרה רימון

הצורך והיכולת למצוא מרפא לחולי ולמכאוב, קדומים כקדמות ימי האנושות, משום כך, במובנים רבים ראשיתה של הרפואה עם ראשית התרבות האנושית. בתערוכה 'חולי ומרפא בימי קדם' מוצגים ממצאים, השופכים אור על תולדות הרפואה בארץ-ישראל ובארצות השכנות, למן התקופה הכלקוליתית (האלף הרביעי לפסה"נ) ועד לשלהי התקופה הביזנטית (אמצע המאה השביעית לספירה). הצורך למצוא מזור לתחלואים ולמכאובים המלווים את האדם למן רגעי הלידה ועד להסתלקותו מן העולם, להרחיק את אימת המוות ולהאריך את חיי בן התמותה, הביא לפתרונות שונים. פתרונות אלה, המגוללים את תולדותיה של הרפואה, ראשיתם בתקופות הפרה-היסטוריות, כפי שמלמדים מחקרים שנעשו בעצמות אדם מתקופות אלה, והמשכם במחקר הרפואי המודרני, בן ימינו.
לתערוכה ארבעה מוקדים, כל אחד מהם מגולל פן אחר בסיפורה של הרפואה הקדומה:
א. תחלואים ודרכי ריפוי - מקורות כתובים ושלדים של בני-אדם המתגלים בחפירות, מהווים עדות למחלות שפגעו באוכלוסיות המזרח הקדום ועל דרכי הטיפול בהן. משום כך כוללת התצוגה במוקד זה, בין השאר, צילומי רנטגן של עצמות אדם והעתקי גולגולות אדם ובהם אותות המחלות ועקבות טיפולים רפואיים, מקורות כתובים ומכשירים רפואיים. התצוגה מבליטה את הישגיה של הרפואה הקדומה, החל בניתוחי טרפאנציה, שבמהלכם נעשה קידוח בעצם הגולגולת, ניתוחים שבוצעו בהצלחה כבר בתקופות הפרה-היסטוריות, וכלה בהישגיהם המרשימים של הרופאים מבית-הספר לרפואה באלכסנדריה, שביצעו בהצלחה, כבר במאה השנייה לספירה, ניתוח קטראקט במהלכו הוסרה עדשת העין העכורה.
ב. רפואה פולחן ומגיה - לפי ההשקפה המקראית, הן המחלה, שהיא עונש לאדם החוטא, והן המרפא נתונים בידי האל: 'כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך' (שמות טו 26). בקרב תרבויות המזרח הקדום רווחה ההשקפה, כי על בריאותו של האדם משפיעים כוחות על-טבעיים, וכי המרפא מצוי בידי האלים או הכוהנים, נציגיהם. מצוקתו וחרדתו של האדם החולה, הביאו ליצירתם של קמעות והשבעות, שנועדו להדביר את כוחות הרוע מחוללי המחלה, ולזרז את ישועת האל.
ג.היגיינה ורפואה - ההיגיינה, הקרויה על שמה של היגיאה, אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, כוונתה לשמור על בריאות האדם, ולכן ניתן לראות בה רפואה מונעת. מצוות התורה בענייני נגעים, טומאה וטהרה, וכן חוקי הכשרות, אף שהם בעלי משמעות ומגמה דתית, תרמו בעקיפין להתפתחותם של רעיונות היגייניים, כגון המלחמה במחלות מדבקות. את הכתוב בספרות הרפואית הקלאסית, המקדישה להיגיינה מקום נכבד, משלים הממצא הארכיאולוגי. אמבטיות, אסלות וחלקים של מערכות ביוב מהווים עדות למודעות הציבור לצרכים ההיגייניים בעת העתיקה, מודעות שהגיעה לשיאה בתקופה הרומית.
ד. מרקחת תרופות - מכלים מגוונים בחומר ובצורה, אשר שימשו כלי קיבול לתרופות, ומקצתם עדיין נושאים את שם התרופה שהכילו; ספרו של דיוסקורידס, מאבות הבוטניקה הרפואית, 'על חומרי רפואה' ( De Materia Medica - פקסימילה של כתב-יד מהמאה השישית לספירה), ובו תיאור של שש-מאות צמחים, בעלי-חיים ומחצבים ושימושם ברפואה; מבחר מחצבים, שרפים וצמחים, מלווים במרשמים קדומים לרקיחת תרופות, כל אלה ועוד מסייעים לפתוח צוהר אל עולמו של הרופא-הרוקח בעת העתיקה.
תודתנו נתונה לרשות העתיקות - לחוה כץ, מנהלת תחום אוצרות; לברוך ברימר, ראש ענף מוזיאונים; לגדעון אבני ארכיאולוג מרחב ירושלים; לד"ר רוני רייך; לאלון דה גרוט; לאהוד גלילי, ראש ענף ים; לברוך ברנדל, ראש ענף מחסני אוצרות המדינה. תודה מיוחדת לרבקה קלדרון (פוקול), אוצרת התקופות הקלאסיות, ולג'ו זיאס אנתרופולוג-אוצר, ששימש יועץ מדעי לתערוכה; לאוצרות איילה לסטר, דיאנה פרץ, מרווה בלוקה וגלית ליטני; לד"ר יצחק מגן, קצין מטה לארכיאולוגיה ביהודה ושומרון.
לגילה הורביץ, מנהלת ואוצרת אוספי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית; לפנחס פלד, מנהל מעבדות השימור והשחזור של המרכז ללימודי ים באוניברסיטת חיפה.
לפרופ' משה ענבר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה; לפרופ' שמואל קוטק, ראש הקתדרה לתולדות הרפואה באוניברסיטה העברית; לפרופ' ברוך ארנסבורג מהמחלקה לאנטומיה של בית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
למוזיאונים שמהם שאלנו מוצגים - מוזיאון ישראל; מוזיאון המזגגה בקיבוץ נחשולים; מוזיאון עין דור; מוזיאון עתיקות הגולן בקצרין; מוזיאון שדות-ים והמוזיאון הימי הלאומי בחיפה. תודתנו לאספנים הפרטיים. תודתנו לקבוצת תו מעצבי התערוכה. לבסוף ברצוני להודות לבעלי ד"ר דוד רימון ולבתי אילת, הסטודנטית לרפואה, אשר סייעו בידי להבין את התיאורים בכתבים הרפואיים הקלאסיים, הקושרים בין מחלות, טיפולים ומכשירים רפואיים, ובדרך זו להגיע לפרשנות נכונה של המכשירים הרפואיים המתגלים בחפירות.
מכשירים רפואיים מהתקופה הרומית (מתוך קטלוג התערוכה "חולי ומרפא בימי קדם") עפרה גורי-רימון
תיאור מפורט של מכשירים רפואיים ניתן בספרות הרפואית הקלאסית, ובמיוחד בכתביהם של היפוקרטס (המאות החמישית-הרביעית לפסה"נ), קלזוס (המאה הראשונה לספירה), גלנוס (המאה השנייה לספירה) ופאולוס מאגינה (המאות השישית-השביעית לספירה).
ממצא עשיר ומגוון של מכשירים רפואיים התגלה בחפירות פומפי והרקולניום, בחפירות בתי-חולים של הצבא הרומי ובקברי רופאים מהתקופה הרומית, שנקברו, כמקובל בתקופה ההיא, עם מכשיריהם הרפואיים.
מתוך כשמונים קברי רופאים, רק בודדים נתגלו באזורנו: שניים בתל אום חורן שבסוריה שניים בקפריסין (באידליון ובפאפוס), ואחד באום קיס (גדרה) שבירדן. עד כה לא נתגלה בארץ קבר של רופא מהתקופה הרומית. בחפירות מצדה התגלו כלי רפואה ספורים, שהיו כנראה חלק מציודם של רופאי הצבא הרומי, או של רופא שהיה בשירות בית הורדוס.
דומה שאת המספר המועט של קברי רופאים בדרום-מזרח האימפריה הרומית, וחסרונם בארץ-ישראל, יש לתלות לא בהעדרם של רופאים רומיים ששירתו בצבא הרומי באזורנו, אלא בחוסר וודאות וגם בחוסר מודעות לגבי האפשרות לזהות מכשירים שונים המתגלים בחפירות כמכשירים רפואיים. ועוד, כשהמכלול אינו רפואי מובהק, יש קושי להגדיר מכשירים מסוימים כמכשירים רפואיים, מכיוון שחלקם יכלו לשמש לצרכים קוסמטיים יום-יומיים בידיהם של הדיוטות.
בניגוד לתקופה הרומית, הרי מהתקופה הביזנטית פורסם אך מספר מצומצם של מכשירים רפואיים. יש התולים זאת בירידה שחלה בפעילות הרפואית כחלק ממדיניות הכנסייה, שראתה ברפואה ביטוי לפגאניות. ואולם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מבחר עשיר של כתבים רפואיים מהתקופה הביזנטית, ועם העובדה שהכנסייה היא שהניחה את היסודות למוסד בית-החולים המשרת את הציבור כולו. דומה שאת מיעוט הממצאים יש לתלות בביטול הנוהג לקבור רופאים עם מכשיריהם, שבעטיו מתגלים מכשירים כאלה שלא בהקשר רפואי ברור, דבר המקשה לעתים על זיהויים כמכשירים רפואיים.
יש מכשירים שלא תמיד ניתן לפרשם כמכשירים ששימשו לצרכים רפואיים. כך, למשל, לשונית (ligula)או מלקחיים לתלישת שער, שהיו גם בשימוש הדיוטות. לעומת זה, יש מכשירים הניתנים לזיהוי כמכשירים רפואיים מובהקים. כך, למשל, סכין מנתחים (scalpel), מלקחיים לחסימת כלי דם, או מבחן (probe). להלן יתוארו מכשירים רפואיים שכיחים, יחד עם מינוחם המקצועי, כפי שהוא מופיע בספרות הרפואית הקלאסית. מכשירים אלה מוצגים בתערוכה: מקצתם מאוסף מוזיאון הכט, מקצתם מאוספים פרטיים שהושאלו לתערוכה ומקצתם מכשירים שנתגלו בחפירות בארץ.
הדפס