דמויות בעלי-חיים מאוסף ליאו מילדנברג (1999)
אוצרת התערוכה:עפרה רמון
מנהלת ואוצרת המוזיאון

פתח דבר (מתוך קטלוג התערוכה "דמויות בעלי-חיים מאוסף ליאו מילדנברג")

בספר איוב העוסק בסוגיית הצדיק הסובל והצדק האלוהי, 'מאלץ' איוב את האל להוציא את צדקתו לאור. בתשובת האל (לח-מא) לשאלות איוב הנוקבות, הוא מציג את נפלאות העולם אשר ברא, עולם אשר ברא, עולם אשר האדם, בהיותו חלש וקצר דעת, אינו מסוגל להבין. בתשובתו מתוארות גם נפלאות הבריאה המתגלות בשגרת חייהם של בעלי-חיים: "התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא. כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב. מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו יתעו לבלי אוכל. הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמר" (מח 38-לט 1). ספר איוב הוא דוגמה לקסם שהילכו בעלי-חיים, בתכונותיהם, ובאורחות חייהם, על משוררים וסופרים בימי קדם, ועדות להיותם מקור השראה בחיבוריהם. אוסף בעלי-חיים של ד"ר ליאו מילדנברג הוא עדות לקסם זה, שנשבו בו אמנים קדמונים, ובאמצעותם נשבה בו גם האספן עצמו. בעלי-חיים באוסף מילדנברג אינם כוללים יצורי כלאיים או מפלצות, אלא משקפים את המראה הטבעי של החיות, כפי שתוארו בידי האמן הקדמון בציור, בפיסול או בתבליט. המראה הטבעי הוא למעשה ביטוי לקשר רב-הפנים בין האדם לבין החיה, קשר שהיה משמעותי במיוחד בימי קדם. לעתים, נעשתה הנצחת בעל-חיים ממניעים אמנותיים: במטרה 'ללכוד' באמצעות התיאור הפלסטי את בעל-חיים, תוך כדי הבלטת תכונותיו, המטילות אימה, או המעוררות פליאה, המסקרנות או המשעשעות, אשר שבו את עין האמן. לעתים, הייתה ליצירה של האמן משמעות סמלית: בעלי-חיים סימלו תכונות נעלות, ייצגו סמלים אלוהיים או גילמו את האלוהויות עצמן. בהקשר זה ביטא בעל-חיים את תפיסת העולם של התרבות, באזור והתקופה שאותם ייצג האמן הקדמון ואליהם השתייך.
אוסף בעלי-החיים, שראשיתו לפני כיובל שנים, מונה כמה מאות פריטים שמקורם בעולם העתיק: המזרח הקדום, מצרים, יוון ורומא, וזמנם למן האלף הרביעי לפסה"נ ועד האלף הראשון לסה"נ. האוסף הוצג בהרכבים ובהדגשים שונים במוזיאונים בארצות-הברית, אירופה וישראל. התערוכה "כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו" (בראשית מט 9) – דמויות בעלי-חיים מאוסף ליאו מילדנברג, הנערכת במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה, מתמקדת במבחר פריטים המייצגים שתי קבוצות, שההפרדה ביניהן לא קלה ולא תמיד היא חד-משמעית: בקבוצה הראשונה נכללים בעלי-חיים שנוצרו מתוך צרכים פולחניים: כאלה המייצגים אלים, או כאלה שנחשבו לבני לוויתם או לחיות המקודשות להם, או בעלי-חיים, המעטרים כלים וחפצים ששימשו לצורכי פולחן. עם הקבוצה השנייה נמנים פריטים שנוצרו כדי לענג את האדם המתבונן ביצירת אמנות, המייצגת את נפלאות הטבע, או כאלה המעטרים כלים וחפצים שונים שהיו בשימוש לצורכי חולין של האדם. ד"ר ליאו מילדנברג, שהיה ידיד ורע של ד"ר ראובן הכט ז"ל, מלווה את המוזיאון מאז היווסדו בשנת 1984. משום כך, לתערוכה זו, הנערכת באגף החדש לתערוכות מתחלפות, שנחנך בסתיו שחלף, יש משמעות מיוחדת, והיא מבטאת את הקשר האמיץ בין ד"ר ליאו מילדנברג לבין מוזיאון הכט, שבאוניברסיטת חיפה. תודותינו להנהלת קרן הכט, שבסיועה הופקו התערוכה והקטלוג המלווה אותה. תודתנו גם לד"ר הלנה מנגו, אוצרת המוזיאון של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת ציריך, שסייעה רבות בארגון התערוכה.
ראש אריה ניאו-אשורי וראשיתה של טביעת מטבעות ד"ר ליאו מילדנברג הטבעת כסף היא המצאה של המאה השביעית לפסה"נ. השאלה אם זה אירע ברבע בשני של המאה או כמה עשורים לאחר מכן עיין שנויה במחלוקת. אולם ידוע שכסף מסומן ומוטבע, כלומר הטבעת מטבעות, הומצא באנטוליה המערבית. כמו כן ברור שהמטבעות הראשונים היו עשויים מאלקטרום, סגסוגת טעית של המתכות כסף וזהב, והיו בעלי ערך גבוה, ואילו כסף בעל ערך נמוך הופיע מאוחר יותר. גם אין כל ספק שהתפתחות הטבעת הכסף הייתה הישג של היוונים (Jenkins 1992: 10, Fig. 6), אבל הממצאים האמיתיים היו כנראה הלאיולים ( Herodotus I, g 4.1), אשר בנהר הראשי בארצם נמצא האלקטרום. את הדימויים העיקריים המופיעים על המטבעות הקדומים ביותר כלל לא ניתן לתאר כיוונים, במיוחד לא את ראש האריה שעל המטבעות הקדומים ביותר. יצירות אמנות יווניות משניות, בנות השוואה, גם הן מעטות וממועד מאוחר יותר. מאמר קצר זה מבקש להראות כי ראש האריה הניאו-אשורי השפיע רבות על עיצוב דומה שנמצא על המטבעות הקדומים ביותר. השוואות סגנוניות הן סובייקטיביות, אבל העדר יצירות בנות השוואה במערב ולעומת זאת הימצאותן במזרח הוא רלוונטי במקרה זה, וכן הימצאותם של פרטים עיקריים, שהם זהים או דומים, בעבודות הקדומות. יתר על כן, בדעה שהובעה כאן תומכת עובדה רבת משמעות: אריות לא היו ידועים כמדומה ביוון היבשתית ובמערב אסיה הקטנה במאה השביעית לפסה"נ. הרעיון חייב היה לבוא ממרחקים. המעצמה הפוליטית והתרבותית הגדולה הקרובה ביותר של התקופה הייתה האימפריה הניאו-אשורית במזרח ולא יוון במזרח. אמנם, התבליטים במקדשי אשור והשנהבים של נימרוד וארסלאן טאש היו מוקדמים יותר ורחוקים מאוד. אבל האימפריה הניאו-אשורית החזקה של המלך אשורבניפל ( 627-668 לפסה"נ) הייתה קרובה למדי. היא השתרעה משושן (סוזא) בעילם ועד מוף (ממפיס) במצרים, אבל גם הרחק מערבה עד נהר הליס באנטוליה המרכזית. העברתה שלאמנות עתיקה על פני מרחקים גדולים הייתה תלויה במדינות חיץ. ראש האריה הניאו-אשורי הגיע ללידיה ולאיוניה דרך אוסטרן והאמנות החיתית המאוחרת בסביבות המאה השביעית לפסה"נ. לא קשה להעלות על הדעת שהעוצמה המלכותית שמביע הדימוי המזרחי הזה התקבל בברכה בממלכת לידיה המתרחבת ובערי המדינה האיוניות המתעשרות והולכות. את אריות האלבסטר של נימרוד (איור 1) יצירות ניאו-אשוריות מן המאה התשיעית לפסה"נ הנמצאות עתה במוזיאון הבריטי, מאפיינים לסתות פעורות לרווחה החושפות שיני טורף חזקות, ראש בעל מבנה שרירי מאוד, אף קטן, ומסגרת דמוית טרפז סביב העיניים. הראש הקטן מלפיס לזולי, מן המאה השמינית לפסה"נ (איור 2) הנמצא עתה באוסף המחבר, דומה להם להפליא ויש בו כל המאפיינים האלה. בקבוצות האריות מן התקופה החיתית המאוחרת שנמצאו בתל תעינאת מהמאה השמינית לפסה"נ וקבוצת האריות מגיוליודאג, מ-700 לפסה"נ לערך (איור 3), עדיין מעלים במחשבה את ראשי האריות הנימרודים הקדומים. בתכשיט הזהב העשוי ארבעה אריות (איור *4), עבודה מן התקופה החיתית המאוחרת, נראים תווי הראש בצורה כמעט זהה, אם כי הלסתות קפוצות. בדקנו את מה שנהוג לכנות התווים ה'מזרחיים' של ראשי האריות במטבעות אלקטרום אנונימיים בני המאה השביעית לפסה"נ מאנטוליה המערבית, ובהטבעות מוקדמות של מטבעות אלקטרם לידיות בחלקה הראשון של המאה השישית לפסה"נ (איורים *5, *6). מבדיקה זו עולה העבודה המדהימה שלמרות המרחק הרב במרחב ובזמן, הדימויים שעל המטבעות האלה הם עדיין בעיקרו של דבר ניאו-אשוריים.
הדפס