התקופה הישראלית הקדומה
בשלהי התקופה הכנענית המאוחרת פקדו את ארצות המזרח הקדום תהפוכות אתניות, מדיניות וכלכליות.
גם את כנען פקדו תהפוכות אלה שבעקבותיהן נחלש ואחר כך הסתיים השלטון המצרי בכנען. חדלו מלהתקיים ערי-המלוכה הכנענית בד בבד עם חדירת גורמים אתניים חדשים לאזור: שבטי ישראל, פלישתים וגויי-ים אחרים.
התנחלות שבטי ישראל הייתה תהליך ארוך וסבוך, שהתרחש במאות י"ג-י"א לפני הספירה. הסקרים הארכיאולוגיים מלמדים על חדירה עיקרית בצפון בקעת הירדן, התיישבות בסביבות שכם ודותן ואחריה התפשטות דרומה לאפרים ויהודה וצפונה לגליל.
כלי החרס המתגלים באתרי ההתנחלות הם כלים פשוטים למראה, ומשקפים חברה שבטית החיה במסגרת כפרית. נפוצים במיוחד קנקני האגירה הגדולים מטיפוס 'קנקן שפת צווארון' הנקרא כך על שם הרכס הבולט סמוך לצוואר הכלי. כלי החרס הפלישתיים, המרשימים בעיצובם, מאפשרים להתחקות אחר תהליך התיישבותם של הפלישתים ברחבי הארץ והתערותם בקרב האוכלוסייה המקומית. לזכות הפלישתים זוקפים את הכנסת הטכנולוגיה של ייצור כלי הברזל לארץ-ישראל.
הדפס
כלי חרס פלישתיים
כלי חרס פלישתיים
קערה מעוטרת, פך-מסננת ובקבוק דמוי קרן
  • 0
  • 638
  • 324
  • 70
  • 63-
  • 332-
  • 538-
  • 586-
  • 1000-
  • 1200-
  • 1550-
  • 2000-
  • 2200-
  • 3150-
  • 4500-