התקופה הרומית הקדומה
בשלהי ימי בית שני הגיע היישוב היהודי בארץ לשיא בגידולו המספרי, כך שלאוכלוסיה היהודית, שהתרכזה בעיקר באזורים ההרריים בגליל וביהודה, היה רוב בקרב יושבי הארץ. עם אוכלוסיית הארץ נמנו גם שלוש קבוצות עיקריות של לא יהודים: שומרונים בשומרון, נבטים בעבר-הירדן ובנגב, ובאזור החוף ועבר-הירדן ישבה אוכלוסיית הערים ההלניסטית.
התרבות ההלניסטית הוסיפה להתקיים במזרח גם בתקופה הרומית. עם התחזקות מעמדן הפוליטי והתרבותי של הערים ההלניסטיות הוליד המפגש בין הגורמים התרבותיים השונים מזיגה והפריה תרבותית, אך לעיתים גם ניכר וניגודים.
באתרים ארכיאולוגים מהתקופה, ביניהם קיסריה, שומרון, יריחו, מצדה והרודיון, נחשפו שרידים מרשימים של מפעלי הבנייה של המלך הורודוס. מתחם הר הבית ובית המקדש שבמרכזו היו, מנקודת מבט של נתיניו היהודים, גולת הכותרת לפעילות זו.
בשלהי ימי בית שני הגיעה ירושלים בירת העם היהודי לשיא התפתחותה הרוחנית. הישגי החברה היהודית ניכרים גם בתרבות החומרית של התקופה, כפי שמעידים הממצאים הארכיאולוגיים ביניהם קברים, גלוסקמאות, בתים, מקוואות, פסיפסים, ציורי קיר וכלים מפוארים עשויים חרס, זכוכית ואבן. הממצאים הארכיאולוגים, בנוסף על התעודות ההיסטוריות, מעידים גם על ההרס והחורבן שפקדו את היישוב היהודי בעקבות המרד הגדול (66-70 לספירה).
הדפס
נרות שמן 'הורדוסים'
נרות שמן 'הורדוסים'
מאות א'-ב' לספירה
  • 0
  • 638
  • 324
  • 70
  • 63-
  • 332-
  • 538-
  • 586-
  • 1000-
  • 1200-
  • 1550-
  • 2000-
  • 2200-
  • 3150-
  • 4500-