התקופה הכנענית הקדומה
בשלהי האלף הרביעי לפני הספירה, מסיבות שאינן ברורות, באה אל קצה התרבות הכלקוליתית ואת מקומה תפסה התרבות הכנענית הקדומה. בתקופה זו התגבש במרחב של ארץ-ישראל המבנה המדיני של ערי-מלוכה. מבנה זה התקיים במרוצת האלף השלישי והשני לפני הספירה.
ממצאים רבים מהתקופה זו מעידים על קשרי מסחר עם מצרים, מספוטמיה וסוריה. מוצר הייצוא העיקרי של הארץ היה תוצרת חקלאית כגון יין, שמן ודבש, וסחורות היבוא העיקריות היו חפצי מותרות, ביניהם כלי בהט, אבנים יקרות למחצה, תכשיטי כסף וזהב וחפצים עשויים שנהב.
בשלהי התקופה מסתמן תהליך של שקיעת היישוב העירוני. הסיבות לכך אינן ברורות די הצורך, ואפשר ששקיעת היישוב העירוני קשורה לפלישה של מהגרים מהצפון, למסעות מלחמה של שליטי מצרים לארץ-ישראל, למלחמות בין ערי-המלוכה לבין עצמן או לסיבות אקולוגיות, כגון ירידה בכמות המשקעים.
הדפס
כלי מנחה בעלי ארבעה גביעים זעירים
כלי מנחה בעלי ארבעה גביעים זעירים
  • 0
  • 638
  • 324
  • 70
  • 63-
  • 332-
  • 538-
  • 586-
  • 1000-
  • 1200-
  • 1550-
  • 2000-
  • 2200-
  • 3150-
  • 4500-