תעשיות ומלאכות קדומות

התערוכה בוחנת את שיטות הייצור ואת שיטות המחקר של שבע מלאכות ותעשיות קדומות וממחישה את שיטות הייצור והעיבוד הקדומות שהיו מקובלות במלאכות ותעשיות אלה.
במרכז התצוגה ריצפת פסיפס מבית הכנסת הקדום "בית ליאונטיס", בבית-שאן, הנקרא כך על שם ליאונטיס הנזכר בכתובות שבפסיפס. הפסיפס הוא בן כ- 1500 שנה, מעוטר בדמויות של בעלי-חיים, ובו ארבע כתובות ביוונית וארמית. במדליון המרכזי מתוארת מנורת שבעת קנים ומעליה המילה "שלום". פסיפס זה שוחזר,במימון קרן הכט, על-ידי תחום שימור ברשות העתיקות. התצוגה כוללת הסבר על אמנות הפסיפסים הקדומה, תוך הדגשת היבטיה הטכנולוגיים. הפסיפס מוקף ספסלי אבן, דבר המזכיר את המבנה של בית-הכנסת הקדום ששימש כמבנה התכנסות לקהילה היהודית.
לחץ להגדלה
חרושת המתכת
הפיכת אבן (עפרת המתכת) למתכת באמצעות האש מהווה את אחת המהפכות החשובות בהיסטוריה האנושית ומציינת נקודת מפנה בתולדות הטכנולוגיה. התערוכה מציגה את השיטות הקדומות להפקת המתכת; עפרות (מינרלים) מתכתיים; מוצגים הממחישים את שיטות הייצור של כלי המתכת וכן כלי מתכת שיוצרו בשיטות אלה. התצוגה כוללת הסבר על שיטות המחקר מתחום מדעי הטבע, בעזרתן נבדקות המתכות הקדומות. שיטות אלה מאפשרות להתחקות אחר דרכי הייצור של הכלים הקדומים.

למעלה

חרושת המתכת
חרושת העץ
חרושת העץ
חפצים עשויים עץ, בדרך כלל, אינם מתגלים בחפירות ארכיאולוגיות, כיוון שהעץ הינו חומר אורגני שאינו משתמר. בתערוכה מוצגים ממצאים שהתגלו בעין גדי ובאזורים אחרים בנגב, אשר השתמרו בזכות תנאי האקלים ומצב הקרקע השוררים באזור המדברי. התצוגה מתייחסת אל שיטות עיבוד העץ שהיו מקובלות באזורנו בימי קדם, והיא כוללת שיחזור מחברים ששימשו בנגרות הקדומה וכן כלי העבודה של הנגר. השחזורים נעשו על פי ציורים וכלי עבודה שהתגלו במצרים. בין המוצגים המקוריים העשויים עץ: קערות, מסרקים, משקולות פלך, בריחים ומנעולים, כלי תמרוקים ופסלוני עץ. כן מוצגים רהיטים משוחזרים שנבנו על-פי רהיטים שנתגלו ביריחו מהתקופה הכנענית (ברונזה) התיכונה (1550-1750 לפנה"ס). מקום מרכזי בתצוגה זו תופסים שני ארונות קבורה מעץ שנתגלו בעין-גדי בני כ- 2000 שנה: באחד, נקברו בקבורה ראשונית אישה, נער, ילד ותינוק ביחד עם חפציהם האישיים. בארון הנוסף נקברו שני ילדים .

למעלה

חרושת האבן
אחת התופעות המעניינות, המאפיינות את הממצא הארכיאולוגי באתרים משלהי תקופת הבית השני, בעיקר בירושלים ובסביבתה, היא מציאותם של כלים רבים עשויים קירטון (אבן גיר רכה). הגורם להופעתה ולשגשוגה של תעשיית כלי אבן הגיר בתקופה זו היא ההלכה היהודית, הקובעת כי כלי האבן אינם מקבלים טומאה. בתערוכה שיחזור שיטות הייצור של כלי אבן הגיר, וכן מוצגים כלים ששמשו בחיי היום יום בתקופת בית שני, שולחנות אבן, גלוסקמאות אבן וכן כלי אבן המייצגים את שיטות הייצור השונות.

למעלה

חרושת האבן
מלאכת הרופא
מלאכת הרופא
תצוגה זו מפגישה את המבקר עם כלי העבודה של הרופא הקדום, שבימי קדם נחשב לבעל מלאכה. במוקד התצוגה הנושאים הבאים: תחלואים ודרכי ריפוי - מחלות שמהן סבלו האנשים בימי קדם; שיטות הריפוי שהיו מקובלות: החל בשיטות המוכרות מהרפואה הרציונאלית, הכוללות שימוש במכשירים רפואיים שונים והמשך בתרופות שנרקחו ממינרלים וצמחים, ושני שלדי כלבים, שהיו החיה המקודשת לאל המרפא הכנעני-פניקי רשף-מכל, שליקקו את פצעי החולים. בתצוגה כלי חרס, מתכת וזכוכית שהכילו משחות ותרופות, ומכשירים רפואיים שהיו בשימוש הרופא בתקופה הרומית. בין המוצגים המעניינים, ספר מיוחד ונדיר של דיוסקורידס, שהיה רופא בצבאו של טיטוס, אשר כבש את יהודה וירושלים בשנת 70 לספירה. בספרו 'על חומרי הרפואה', המלווה בציורים מרהיבים, שהוא למעשה אנציקלופדיה בוטנית, נזכרים בעלי-חיים, מחצבים ולמעלה מ- 600 צמחים שונים, והנחיות לאופן רקיחת התרופות מהם, תוך ציון המחלות והתחלואים להם יועילו.

למעלה

מלאכת הזכוכית
בתצוגה זו מומחשות שיטות הייצור של כלי הזכוכית הקדומים: החל מהזכוכית הקדומה העשויה בשיטת הליבה וכלה בשיטת הניפוח שהומצאה לפני כ- 2,000 שנה וחוללה מהפכה בתחום ייצור הזכוכית. מוצגים דרכי הפקת הזכוכית הגולמית ושיטות העיטור של הכלים

למעלה

מלאכת הזכוכית
מלאכת הכתב
מלאכת הכתב
המצאת הכתב, שהוא מערכת של סימנים גרפיים מוסכמים, המשמשים לתקשורת בין בני אדם, היא מההמצאות החשובות ביותר שהמציא האדם, שכן היא חוללה מהפכה בתודעת האדם ובדרכי חייו. בתצוגה זו מוצגים כלי כתיבה, חומרי כתיבה וממצאים כתובים המייצגים את שלושת סוגי הכתב העיקריים, אשר רווחו באזורנו בימי קדם: כתב היתדות במסופוטמיה; הכתב ההירוגליפי במצרים והכתב האלפביתי שהיה אחת התגליות החשובות הקדומות שהתרחשו באזורנו באמצע האלף השני לפנה"ס. ממצאים שונים ועליהם כתובות בכתבים אלה, ממחישים את הייחודיות של כל אחד מהם. בתערוכה זו מוצג פריט רב חשיבות: שטר חוב, כתוב בארמית שנכתב על-גבי קלף, מתקופת מרד בר-כוכבא.

למעלה